איגוד ה-ASCO (American Society of Clinical Oncology) זיהה חמש פרוצדורות ובדיקות למחלות ממאירות שאינן נתמכות ע”י עדויות ואין עוד מקום להמשיך בהן.

לדברי המומחים, על אונקולוגים להפסיק בשימוש מיותר בטיפולי כימותרפיה בחולים עם ממאירויות מתקדמות שאינם צפויים לתועלת, ועליהם להגביל את השימוש בתרופות CSF (Colony-Stimulating Factor) לחולים תחת טיפולים כימותרפיים.

בנוסף, עליהם לצמצם את השימוש בבדיקות הדמיה מתקדמות ויקרות לקביעת שלב סרטן ערמונית וסרטן שד מוקדם, ולזיהוי הישנות של ממאירויות של השד.

המלצות אלו נקבעו לאחר סקירה מקיפה של הספרות הרפואיות ועם איסוף נתונים מלמעלה מ-200 חברים באיגוד, ופורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology.

מדובר במהלך שהינו חלק מקמפיין Choose Wisley, בו מומחים מתחומים שונים ברפואה מזהים בדיקות ופרוצדורות עליהן ניתן לוותר. בסה”כ, נקבע כי 45 פרוצדורות ובדיקות אינן זוכות לתמיכת עדויות.

הפסקת כימותרפיה

אחת ההצעות השנויות ביותר במחלוקת נוגעת להמלצה להפסיק את מתן הטיפולים הכימותרפיים לחולים עם גידולים סולידיים מתקדמים שאינם צפויים לתועלת, ולהתמקד במקום זאת בהקלה בתסמינים וטיפול פליאטיבי.

נושא זה עורר מחלוקת רבה בשנים האחרונות וניסיונות חקיקה בנושא הטיפול בחולה הנוטה למות נתקלו במכשולים לאחר טענות כי מדובר בהמתת חסד. במאמרם החוקרים מדגישים כי הפסקת טיפול כימותרפי מומלצת רק לתת-קבוצה ספציפית של חולים עם גידולים סולידיים מתקדמים אלו עם מצב תפקודי ירוד (3 או 4) שאינם מתאימים למחקר קליני, ובהם לא הייתה תועלת להתערבויות מבוססות-ראיות קודמות ואין עדויות משמעותיות התומכות בערך הקליני של טיפול נוסף נגד סרטן.

לדבריהם, במידה והגידול הממאיר גדל לאחר שלושה קווי טיפול שונים, הסיכוי להצלחה של הטיפול נמוך מאוד והרעילות גבוהה מאוד כך שלא מומלץ מתן טיפול נוסף.

עם זאת, למרות עדויות המצביעות על העדר תועלת, לעיתים קרובות ניתנים קווי טיפול רבים.  אונקולוגים מודים כי קשה להם לעשות זאת, שכן הפסקת כימותרפיה עשויה להרגיש ככישלון וככניעה, ולעיתים החולים או בני משפחתם דורשים יותר.

כאשר מוותרים על טיפול כימותרפי חובה תמיד לכלול טיפול פליאטיבי וטיפול תומך ולהפנות את החולים להוספיס.

הגבלת השימוש במוצרי G-CSF

המלצה נוספת נוגעת לצמצום השימוש ב-Granulocyte CSF (G-CSF) למניעה ראשונית של סיבוכי חום נויטרופני על-רקע כימותרפיה. כיום זמינים בארצות הברית שני תכשירי G-CSF (Neupogen ו-Leukine).

לפי הנחיות ASCO מתן G-CSF מומלץ בחולים בסיכון גבוה (למעלה מ-20%) להופעת חום נויטרופני כסיבוך של הטיפול הכימותרפי. עם זאת, כיום, ישנו שימוש-יתר ברור בטיפול זה.

צמצום ביצוע בדיקות הדמיה מתקדמות

בקבוצות מסוימות של חולים עם מחלות ממאירות מומלץ להימנע מבדיקות הדמיה מתקדמות.

דוגמא אחת נוגעת לחולים עם סרטן ערמונית בשלב מוקדם וסרטן שד בשלב מוקדם, בהם סיכון נמוך לגרורות. במקרים אלו, אין מקום לערוך בדיקות הדמיה מתקדמות (PET, CT או מיפוי עצמות) במטרה לקבוע את פיזור הממאירות.

בדיקות אלו משמשות לעיתים קרובות להערכת שלב גידול בסיכון נמוך, למרות העדר עדויות המציעות כי הן מסייעות בזיהוי מחלה גרורתית או הערכת הישרדות. בדיקות מיותרות עשויות להוביל נזק בעקבות פרוצדורות פולשניות מיותרות, טיפול-יתר ואבחנה שגויה.

מעבר לנזק האפשרי עקב חשיפה מיותרת לקרינה מייננת, כמו גם חרדה, ישנו גם נושא העלות הגבוהה של בדיקות אלו.

דוגמא אחרת נוגעת לנשים שטופלו כנגד סרטן שד בטיפול מרפא וכעת הן א-תסמיניות. מספר מחקרים הוכיחו כי בנשים אלו, אין תועלת בבדיקות שגרתיות, כולל PET, CT או מיפוי עצמות, או מסדרת מדידות עוקבת של סמני סרטן.

מעבר להעדר תועלת, ייתכן נזק אפשרי עקב תוצאות חיוביות-שגויות, המובילות לפרוצדורות פולשניות מיותרות, טיפול-יתר ואבחנות שגויות.

במקום זאת, יש לעקוב אחר נשים אלו באמצעות ממוגרפיה, עם תשומת לב ייחודית להיסטוריה של החולה ובדיקה גופנית. בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית של השד אינה מומלצת למעקב שגרתי, בשל שיעור גבוה של תוצאות חיוביות-שגויות.

הפחתת עלויות לחולה ולקהילה

שיקול מחדש של חמשת המרכיבים האמורים לעיל צפוי להביא לשיפור איכות הטיפול בממאירויות, כלומר, השגת התוצאה הקלינית המבוקשת במחיר הנמוך ביותר.

J Clin Oncol. Published online April 3, 2012

לידיעה במדסקייפ