Hematology Other

הערכת תוצאות טיפול ב-Imatinib במשך שנה אחת אל מול שלוש שנים לאחר כריתת GIST (מתוך JAMA)

במאמר חדש שפורסם ב-JAMA מדווחים חוקרים על מתוצאות מחקר חדש בשלב III להשוואת טיפול אדג’וונטי בן שלוש שנים, אל מול טיפול בן שנה אחת ב- Imatinibלאחר כריתה כירורגית של GIST (Gastrointestinal Stromal Tumor).

לדברי החוקרים, במרבית גידולי GIST (75-80%) ישנה מוטאציית הפעלה באונקוגן KIT ובחלק מהמקרים (5-10%) ב-PDGFRA (Platelet-Derived Growth Factor Receptor-α); אלו חשובים בפתוגנזה המולקולארית של הגידול. חולים עם מחלה מתקדמת לרוב מגיבים לטיפול ב- Imatinib ותרופות אחרות המעכבות את KIT ו-PDGFRA, אך במרבית המקרים בסופו של דבר צפויה התקדמות של המחלה. טיפול אדג’וונטי ב- Imatinib למשך שנה אחת לאחר כריתה ניתוחית של GIST הביא להארכת שיעורי ההישרדות ללא-הישנות, אך ההשפעה על ההישרדות אינה-ידועה, והישנות GIST מופיעה לעיתים קרובות בשנים שלאחר הפסקת הטיפול. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את תוצאות טיפול ממושך יותר ב- Imatinib.

המחקר בשלב III כלל חולים עם גידול חיובי ל-KIT, שהוסר באמצעים ניתוחיים, והוגדרו בסיכון גבוה להישנות. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Imatinib (400 מ”ג ליום) למשך 12 או 36 חודשים (200 חולים בכל קבוצה), כאשר הטיפול הותחל בתוך 12 שבועות מהניתוח. יעד הסיום העיקרי היה שיעורי ההישרדות ללא-הישנות המחלה.

לאחר חציון מעקב של 54 חודשים, החוקרים מדווחים כי אבחנת GIST אושרה ב-96% מאוכלוסיית ITT (Intent-To-Treat) ומוטאציות KIT או PDGFRA זוהו ב-333 מבין 366 גידולים (91%) שהיו זמינים לבדיקה. שיעורי ההישרדות ללא-הישנות היו ארוכים יותר עם טיפול בן 36 חודשים, בהשוואה לטיפול בן 12 חודשים (שיעורי הישרדות ללא הישנות לאחר חמש שנים עמדו על 65.6%, לעומת 47.9%, בהתאמה; יחס הסיכון עמד על 0.46, p<0.001). שיעורי ההישרדות הכוללים (יעד סיום משני) היה גם הוא ארוך יותר עם טיפול בן 36 חודשים (שיעורי הישרדות לאחר חמש שנים של 9% לעומת 81.7%, יחס סיכון של 0.45, p=0.02).

למרות שהטיפול נסבל היטב, Imatinib הופסק מסיבות אחרות מעבר להישנות GIST ב-12.6% מהמטופלים בתרופה למשך שנה אחת וב-25.8% מאלו שטופלו בתרופה למשך שלוש שנים.

החוקרים מודעים למגבלות המחקר ומציינים כי דרושים מחקרים נוספים בנושא. הם מסכמים וכותבים כי טיפול אדג’וונטי בן שלוש שנים ב- Imatinib לאחר הסרת GIST בחולים שהוגדרו בסיכון גבוה להישנות הביא לשיפור שיעורי ההישרדות ללא הישנות ושיעורי ההישרדות הכוללים, בהשוואה לטיפול בן שנה אחת.

JAMA 2012; 307(12):1265-1272

לידיעה ב-NELM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה