מנועי דיזל הם סוסי העבודה של התעשייה המודרנית, אך השימוש בהם כרוך בעלות של סיכון מוגבר לסרטן ריאות ותמותה עקב מחלות ממאירות, כך עולה משני מחקרים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the National Cancer Institute.

שני המחקרים התבססו על אותו מדגם עוקבה של כ-12,000 עובדי מכרות , אך בחנו את הנתונים משתי זוויות אפידמיולוגיות שונות.

במחקר הראשון, שהיה מחקר מקרה-ביקורת, בכורים עם החשיפה הרבה ביותר ל-REC (Respirable Elemental Carbon), מדד לחלקיקי דיזל, נרשם סיכון גבוה פי שלוש לסרטן ריאות, בהשוואה לכורים עם החשיפה המעטה ביותר. הסיכון בקרב לא-מעשנים היה גבוה פי שבע במחקר זה.

במסגרת המחקר ערכו החוקרים השוואה בין 198 כורים שמתו מסרטן ריאות ובין 562 ביקורות מאותו מדגם, תוך התאמה למתקן המכרה, מין, גזע/מוצא וגיל.

באמצעות נתונים להערכת החשיפה מכל מכרה, החוקרים העריכו את החשיפה ל-REC לפי אופי העבודה ושנת החשיפה. הם ערכו ראיונות טלפוניים עם הכורים או קרובי משפחה של אלו שמתו, במטרה לקבוע את המאפיינים הדמוגרפיים, הרגלי עישון, חשיפה תעסוקתית במהלך החיים, היסטוריה רפואית ומשפחתית ותזונה.

החוקרים זיהו מגמה לפיה קיים קשר בין הסיכון לסרטן ריאות ובין עליה במשך ועוצמת החשיפה לדיזל. הסיכון לסרטן ריאות עלה משמעותית עם חשיפה מצטברת ל-REC. בכורים עם רמת החשיפה הגבוהה ביותר נרשמה עליה של פי שלוש בסיכון, בהשוואה לאלו עם החשיפה המעטה ביותר (יחס סיכויים של 3.2).

בכורים לא-מעשנים עם החשיפה המעטה ביותר ל-REC (פחות מ-8µg/m3) לא נרשמה עליה בסיכון לסרטן ריאות, בהשוואה לאלו שנחשפו לכמות של 8-304 µg/m3 בשנה (יחס סיכויים של 1.47) ואלו עם חשיפה של למעלה מ-304 µg/m3 (יחס סיכויים של 7.30).

כמו כן, זוהתה אינטראקציה בין עישון ובין החשיפה המצטברת ל-REC במהלך 15 שנים (p=0.086), כך שההשפעה של כל אחת מהחשיפה הייתה רבה יותר בנוכחות רמות גבוהות של האחר.

במחקר השני, שבחן את שיעורי התמותה, הסיכון לתמותה עקב ממאירות של הריאה והוושט ו-Pneumoconiosis, היה גבוה יותר בכורים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

החוקרים חישבו את מדד SMR (Standardized Mortality Ratio) ומצאו כי שיעורי התמותה בכורים היו גבוהים יותר עם סרטן ריאות (SMR=1.25), סרטן הוושט (SMR = 1.83) ו-Pneumoconiosis (SMR = 12.2) בהשוואה לשיעורי התמותה במדינה.

מנגד, לא זוהה הבדל בין כורים ובין האוכלוסייה הכללית בשיעורי התמותה מכל-סיבה או בשיעורי סרטן השלפוחית, מחלות לב או מחלת ריאות חסימתית כרונית.

מניתוח הנתונים לפי מקום העבודה  – מעל או מתחת לקרקע יחס הסיכון לתמותה עקב סרטן ריאות עלה משמעותית עם רמת החשיפה לדיזל. בכורים שעבדו לפחות חמש שנים מתחת לקרקע, באלו עם חשיפה של 640-1280 µg/m3 בשנה, בהשוואה לאלו עם חשיפה של מתחת ל-20 מיקרוגרם בשנה, יחס הסיכון לתמותה עקב סרטן ריאות עמד על 5.01.

בכורים שעבדו מעל הקרקע עם חשיפה לדיזל בכמות רבה יותר גם נרשם סיכון מוגבר לסרטן ריאות.

הסיכון לסרטן ריאות על-רקע חשיפה לאדי דיזל נותר גם לאחר תקנון לגורמי סיכון תעסוקתיים אחרים, כולל סיליקה, אזבסט, הידרו-קרבונים ואבק.

לסיכום, הממצאים מעידים כי דרושה הקפדה על תקנים מחמירים יותר לשיפור המצב הבריאותי. החוקרים ממליצים על אוורור טוב יותר, תחזוקה של רכבים, הגבלת השימוש במנועי דיזל בחללים סגורים, כיבוי מנועי דיזל כאשר אינם בשימוש וכאמצעי אחרון, להשתמש באמצעי הגנה נשימתיים.

J Natl Cancer Inst. Published online March 5, 2012

J Natl Cancer Inst. Published online March 5, 2012

לידיעה במדסקייפ