במאמר חדש שפורסם ב-Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי בילדים עם אנמיה חרמשית, אין עליה בשכיחות האשפוזים עקב משבר אנמיה חרמשית, לאחר קבלת חיסון חי-מוחלש כנגד שפעת, בהשוואה לילדים שלא קיבלו את החיסון.
לדברי החוקרים, חשיבות המחקר נובעת מכך שבילדים עם אנמיה חרמשית עליה של למעלה מפי 56 בסיכון לאשפוזים עקב סיבוכי שפעת, בהשוואה לילדים ללא אנמיה חרמשית.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין חיסון תלת-ערכי , חי-מוחלש, כנגד שפעת, ובין אשפוזים עקב משבר אנמיה חרמשית, ב-14 הימים לאחר החיסון.
החוקרים התמקדו בילדים בגילאי 6 חודשים עד 17 שנים, בשמונה מרכזי טיפול, עם אבחנה של אנמיה חרמשית במהלך עונת השפעת (מ-1 באוקטובר ועד 31 במרץ), בשנים 1999-2006.
בתחילת המחקר נכללו 1085 ילדים שאובחנו עם אנמיה חרמשית, מתוכם זיהו החוקרים 179 חולים עם משבר אנמיה חרמשית אחד, או יותר, במהלך כל עונת שפעת במהלך שנות המחקר.
החוקרים ערכו מחקר מקרה-ביקורת, וקבעו את תאריך האשפוז עקב משבר אנמיה חרמשית כתאריך האינדקס והתאימו לחולים אלו ארבע ביקורות, שסבלו מאנמיה חרמשית, אך לא אושפזו בשל משבר במהלך 14 הימים לפני ואחרי תאריך האינדקס. לקבוצת החולים התאימו החוקרים ביקורות על-פי תאריך האינדקס לאשפוז, קבוצת גיל, מין ואתר VAS (Vaccine Safety Datalink). לא ניתן היה להתאים לכל חולה בקבוצת המקרים ארבע ביקורות: ל-21 מקרים התאימו החוקרים 1-3 ביקורות, ושני מקרים הוצאו מהמחקר מאחר ולא ניתן היה להתאים להם משתתפים מקבוצת הביקורת.
החוקרים העריכו את מצב החיסון באופן רטרוספקטיבי לאחר הקצאת החולים לקבוצת מקרים או ביקורות. חשיפה הוגדרה בנוכחות קבלת חיסון בתוך 14 ימים לפני תאריך האינדקס.
החוקרים מדווחים כי יחס הסיכויים לאשפוז עקב משבר אנמיה חרמשית בקבוצת המחוסנים, בהשוואה ללא-מחוסנים, לא היה מובהק סטטיסטית, ועמד על 1.3 (95% CI = 0.8-2.2).
החוקרים ביקשו להימנע מהטיה עקב התוויה (סיכוי גבוה יותר לחסן ילדים שהיו בסיכון גבוה יותר לאשפוז עקב משבר אנמיה חרמשית), לכן ערכו סדרת מקרים עם בקרה-עצמית של מקרי אשפוז עקב משבר אנמיה חרמשית, כאשר כל מקרה שימש כביקורת של עצמו.
שיעורי ההיארעות של אשפוז עקב משבר אנמיה חרמשית ב-14 הימים לאחר החיסון לא היו מובהקים סטטיסטית ועמדו על 1.2 (95% CI = 0.75-1.95).
החוקרים מצאו כי שיעור האשפוזים עקב משבר אנמיה חרמשית היה גבוה יותר בשנים הראשונות למחקר, ומאמינים כי ייתכן והמשמעות הינה כי חל שיפור בטיפול אמבולטורי בחולים עם אנמיה חרמשית. בנוסף, אחוז הילדים שקיבלו חיסון כנגד שפעת עלה במהלך שנות המחקר, מ-43% בשנים 2000-2001 ל-76% בשנים 2005-2006.
ממצאים אלו צפויים לסייע בהכוונת ההמלצות לחיסון כנגד שפעת לילדים עם אנמיה חרמשית, הנחשבים לאוכלוסיה בסיכון גבוה. החוקרים מאמינים כי המחקר מספק מקור להרגעה בנוגע לבטיחות החיסון בילדים עם אנמיה חרמשית.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!