היום , יום ב’ 6/6  , התקיים דיון  בועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בנושא  תקנות חוק הדם הטבורי הציבורי , אשר נחקק לפני כארבע  שנים  ויושם ביוני שעבר  ביוזמת של  וזאב ביילסקי וחברי כנסת נוספים.

ההתקנות החדשות קובעות נהלים ברורים באשר לכמות התאים שיאספו , אופן איסוף הדם מהיולדות ושימורו לטובת הצלת חיים , כל זאת  על פי הסטנדרטים הבינ”ל המקובלים לצורך השתלה .

את הדיון הוביל ח”כ חיים כץ שהביא להצעה את הנושא שאושר פה אחד.  התקנות החדשות יכנסו לתוקף תוך 45 יום ויחייבו את שלושת הבנקים הציבוריים  –  מד”א ב”דמיך חיי”  ושיב”א .

יצויין כי תקנות אלו יחולו רק על הבנקים הציבוריים, שכן על פי הנחייתו של כץ

לבנק הדם הפרטי  יש להגדיר הגדרות מיוחדות הקשורות בהסכם בין היולדת  לבין לבן הבנק הפרטי  המסחרי .

שלי קפוסטה – יו”ר עמותת ICBB אשר שוקדת עם קידומו של החוק  מזה 8 שנים לאחר  שקיבלה בעבר תרומת מח עצם שהצילה את חייה” : ” אני שמחה ומאושרת שפרוייקט חיי להקמת מאגר טבורי ציבורי הושלם בסיוע רבים וטובים עם אישור התקנות . מדובר בבשורה חשובה ביותר לחולים שתרומת דם טבורי עשויה להציל את חייהם  . אני תקווה כי משרד הבריאות ימצא לנכון להגדיל בשנה הקרוב את התקציב לאיסוף הדם בצורה משמעותית כדי שנוכל להציל כמה שיותר אנשים שכן , חוק בנק הדם הטבורי הציבורי שהחל להיות מיושם מהשנה שעברה קובע כי מדינת ישראל תממן בתקציב שנתי כולל של  5 מליון   איסוף ושימור של 1,000 מנות דם טבורי בשנה בלבד  ” .

קפוסטה בירכה והודתה לחברי הכנסת אשר פעלו לקידום התקנות – ח”כ כחלון על שקידם את חקיקת החוק,  ח”כ כץ  על שהכיר בחשיבותו התקנות להשלמת חקיקת חוק הבנקים הציבוריים ופעל להעברתו  , ח”כ בילסקי על שעזר בקידום יישום התקנות ואת סגן השר שמצא את התקציב ליישומו  .

רקע – 

האפשרויות המבטיחות הטמונות בשימוש העתידי בתאי דם טבורי הביאו שורה של יזמים להציע להורים טריים לשמר אותו בעבורם. בארץ פועלים כיום ארבעה בנקים פרטיים כאלה,  המציעים לבצע את תהליך איסוף הדם, להקפיא אותו במעבדה פרטית למשך 20 שנה, ובכך להבטיח כי במידת הצורך ישמש הדם הטבורי להצלת חייו של התינוק או של קרוביו, שמטבע הדברים נושאים מטען גנטי דומה. המחיר למעונינים: מ-6,000 ועד 8,000 שקלים ויותר. על פי ההערכות, מוקפאות באותן מערכות פרטיות מדי שנה 3,000-4,000 מנות דם טבורי.

לצד המאגרים הפרטיים פועלים בישראל בנקים ציבוריים של דם טבורי. העברת  המנה אליהם אינה כרוכה בעלות, אך הדם הנשמר בהם עומד לרשות חולים ברחבי הארץ והעולם, ולא מיועד באופן פרטני למשפחה התורמת. כמות הדם השמור במאגרים אלה בישראל עומדת כיום על כ-6,000 מנות, רחוק מאוד מהמספר הנדרש.

בישראל פועלים כיום ארבעה מאגרי דם ציבוריים – האחד מטעם ארגון ‘בדמייך חיי , השני מטעם מד”א,ושניים נוספים בבתי החולים תל השומר והדסה. מדובר במאגרים הפתוחים לשימוש כלל הציבור בארץ ובעולם. התרומות נאספות על ידי מתנדבות בבתי החולים, נבדקות ומאוחסנות בבנקים אלו  .

לבנק מד”א נאספות תרומות מהדסה עין כרם , וולפסון, איכילוב, וביה”ח ליולדות של הסהר האדום במזרח ירושלים. עד כה נעשה שימוש בשבע מנות דם טבורי שהוקפאו בבנק מד”א להצלת חיים. מלבד המאגר של מד”א פועל המאגר של עמותת ‘בדמייך חיי”, כיום שמורות במאגר הזה מעל 2,000 מנות, ששתיים מהן כבר סייעו להצלת חיי אדם .

המגבלה העומדת היום בפני הבנקים הציבוריים של דם טבורי היא בעיקר תקציבית. העלות של איסוף התרומה, בדיקתה ואחסונה מסתכמת בכאלף דולר למנה. בשל כך עלה הצורך בהקמת בנק דם טבורי ציבורי אשר יממן את תהליך הבדיקה והשימור של 1,000 מנות דם טבורי בשנה.

לפני כשלוש שנים, באוגוסט 2007 העבירה הכנסת את ‘חוק מאגר הדם הטבורי ‘ הקובע חובת רישוי לעוסקים באיסוף דם טבורי ושימורו, במטרה לקבוע אמות מידה אחידות וליצור פיקוח הולם של משרד הבריאות. את הצעת החוק הגיש ח”כ משה כחלון ועמותה ציבורית בשם ‎ICBB – העמותה הישראלית למען בנק ציבורי לדם טבורי.

בחוק  נקבע כי כדי להגדיל את המאגרים הציבוריים, יממן משרד האוצר נטילה, בדיקה ושימור של עד 1,000 דגימות דם טבורי בשנה, בעלות כוללת של כ- 4.9 מליון ש”ח
בשנה. כמעט שלוש שנים לאחר שעבר החוק , ביוני  אשתקד  , החל יישום החוק .

מקור: גולדפינגר תקשורת