מסקירה חדשה שפורסמה ב-Cochrane Database of Systematic Reviews עולה כי מהנתונים הזמינים עד כה אין אפשרות לקבוע קשר סיבתי בין צריכת סלניום ובין סיכון מוגבר למחלות ממאירות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סלניום הינו מרכיב הכרחי לבריאות האדם, אך חשיבותו כגורם המונע מחלות ממאירות שנויה במחלוקת. מחקרים קודמים העלו תוצאות סותרות אודות הסיכונים לממאירויות ספציפיות עם חשיפה לסלניום וסך העדויות בנושא אינו עקבי.

עם זאת, מטה-אנליזה חדשה דיווחה על מסקנות מהימנות לפיהן בשלב זה לא ניתן לקבוע קשר סיבתי בין חשיפה מעטה לסלניום ובין סיכון מוגבר לממאירויות. סקירה סיסטמית שפורסמה ב-Cochrane Systematic Review עד כה קבעה כי אין עדויות משכנעות לפיהן תוספי סלניום עשויים למנוע ממאירויות.

החוקרים כותבים כי יש נתונים אפידמילוגיים לפיהם קיימת היארעות נמוכה של מחלות ממאירות ותמותה בנבדקים עם חשיפה מוגברת לסלניום. ירידה זו בשיעור המחלות הממאירות הייתה בולטת יותר בגברים (יחס סיכויים של 0.66) בהשוואה לנשים (יחס סיכויים של 0.90).

עם זאת, לממצאים אלו מגבלות מסוימות מאחר שגורמים דוגמת מבנה המחקר ואיכותו וההטרוגניות של הנתונים עשויים להשפיע על פירוש הנתונים.

למסקנות אלו מגבלות מאחר שהנתונים מבוססים על מגוון רחב של מחקרים, לכן קשה לסכם את הנתונים. אולם, כאשר החוקרים סקרו מחקרים אקראיים ומבוקרים ולא מצאו עדות להשפעה מגנה כנגד גידולי עור שאינם מלנומה או סרטן ערמונית. תוצאות המחקר למניעת סרטן כבד עם תוספי סלניום אינם עקביים.

למעשה, תוצאות מחקר SELECT (Emerging Infectious Diseases) ומחקר Nutritional Prevention of Cancer העלו חשש מפני השפעות מזיקות אפשריות בעקבות שימוש ארוך-טווח של תוספי סלניום.

מחקר VITAL (Vitamins and Lifestyle) מצאו כי אין קשר בין נטילת תוספי נוגדי-חמצון, כולל סלניום, ובין סיכון מוגבר למלנומה. ממצאים אלו עומדים בניגוד למחקר Supplementation in Vitamins and Mineral Antioxidants שהדגים סיכון גבוה פי ארבע למלנומה בנשים, אך לא בגברים, עם מינונים תזונתיים הולמים של תוספי נוגדי-חמצון.

באשר לסרטן ערמונית, מחקר SELECT מצא כי לתוספים עם סלניום אין השפעה על שיעורי ההיארעות של המחלה הממארת. תוצאות מחקר נוסף שפורסמו בשנת 2009 ב-Journal of Clinical Oncology הדגימו נזק אפשרי למתן תוספי סלניום לגברים עם סרטן ערמונית , כאשר רמה גבוהה של סלניום בדם לוותה בעליה קלה בסיכון לסרטן ערמונית אגרסיבי.

מטה האנליזה שפורסמה לאחרונה סקרה 49 מחקרים תצפיתיים, עם למעלה מ-1,078,000 משתתפים, ושישה מחקרים אקראיים ומבוקרים שכללו 43,408 משתתפים (94% גברים).

מסיכום הנתונים עולה כי במשתתפים עם רמות סלניום גבוהות או צריכה מוגברת של סלניום שכיחות נמוכה יותר של ממאירויות מסוימות, כולל סרטן השלפוחית או סרטן הערמונית, אך אין הבדל בהיארעות ממאירויות אחרות, דוגמת סרטן השד. עם זאת, החוקרים מציינים כי לא ניתן לקבוע מהנתונים אם צריכת סלניום או רמות סלניום היו האחראיות לסיכון הנמוך לממאירויות בחלק מהמטופלים.

גורמים אחרים עשויים להשפיע על הסיכון לממאירות, ללא קשר לצריכת סלניום.

עם זאת, מהמחקרים המבוקרים-אקראיים עם התוצאות המהימנות ביותר עולה כי סלניום אורגני אינו מונע סרטן ערמונית בגברים והעלה את הסיכון לגידולי עור שאינם מלנומה בשני המינים. למרות שמחקרים אחרים הדגימו ירידה בשכיחות סרטן הכבד באלו שנטלו סלניום, העדויות פחות משכנעות מאחר שלמחקרים אלו חסרונות מתודולוגיות.

החוקרים ממליצים להמשיך ולבחון את ההשפעה של סלניום במניעת סרטן הכבד ובאוכלוסיות נוספות.

Cochrane Database Syst Rev. 2011;5

לידיעה במדסקייפ