מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר תצפיתי חדש שמקורו ב-Women’s Health Initiative (WHI) אשר פורסם בגיליון אפריל של ירחון Journal of the American Dietetic Association עולה כי אנמיה קשורה בתזונה לקויה בקרב נשים שלאחר גיל המעבר.

לדברי החוקרים, אנמיה תזונתית כוללת את סוגי האנמיה הקשורים בצריכה בלתי מספקת לאורך זמן של חומצה פולית, ויטמין B12, ברזל, חלבון וויטמין C. הם שיערו כי מספר רב יותר של הרגלי תזונה לקויים הקשורים במרכיבים תזונתיים אלו יהיה קשור בסיכון גבוה יותר לאנמיה ארעית ומתמשכת.

על מנת לבחון השערתם זו, עשו החוקרים שימוש בנתוני מחקר ה-WHI observational cohort study (WHI-OS), אשר כלל מדגם לונגיטודינלי של נשים שלאחר גיל המעבר. סך של 93,676 נשים בגילאי 50 עד 79 שנים שלאחר גיל המעבר גויסו בארבעים מרכזים קליניים ברחבי ארצות הברית. הנשים גויסו בין השנים 1993 ו-1998, ואיסוף המידע הושלם בשנת 2000.

החוקרים ביקשו להעריך את תזונתם של הנשים באמצעות שאלון תכיפות צריכת מוצרי מזון שונים, תוך התייחסות לברזל, ויטמין B12, חומצה פולית, בשר אדום ודגני בוקר קרים. הצריכה התזונתית עבור נשים בגיל העולה על חמישים שנים שימשה כנקודת ייחוס למדידת החסרים התזונתיים. אנמיה הוגדרה כריכוז המוגלובין בדם של פחות מ-120g/L, ואנמיה עיקשת הוגדרה כאנמיה אשר הייתה קיימת בכל מדידה.

החוקרים מדווחים כי אנמיה זוהתה בקרב 3,979 (5.5%) מהמשתתפות. צריכה לקויה של המרכיבים התזונתיים הקשורים באנמיה הייתה פחות נפוצה בקרב נשים לבנות שאינן ממוצא היספאני (7.4%) לעומת כל גזע או קבוצה אתנית אחרת (14.6%-16.3%).

החוקרים מוסיפים כי עישון, גיל ומדד מסת הגוף (BMI) היו קשורים באנמיה. נשים עם אנמיה דיווחו על צריכה תזונתית נמוכה יותר של בשר אדום, חומצה פולית, ויטמין B12, ויטמין C וברזל. בנוסף, חסרים בצריכה התזונתית של מרכיב אחד מהמרכיבים התזונתיים האמורים היה קשור בסיכון מוגבר ב-21% להתפתחות אנמיה עיקשת (OR, 1.21; 95% CI = 1.05-1.41), בעוד ששלושה חסרים שכאלו היו קשורים בסיכון מוגבר ב-44% (OR, 1.44; 95% CI = 1.20-1.73).

חסרים בצריכה הכוללת של מרכיב תזונתי אחד מאלו שהוזכרו היו קשורים בסיכון מוגבר ב-34% להתפתחות אנמיה עיקשת (OR, 1.34; 95% CI = 1.14-1.56), וחסרים בצריכה הכוללת של שלושה מרכיבים שכאלו היו קשורים בסיכון מוגבר ב-56% (OR, 1.56; 95% CI = 1.25-1.95).

במאמר מערכת אשר פורסם באותו גיליון ומתייחס לפרסום הדברים, טוענים מומחים בתחום כי המדובר באחד המחקרים הפרוספקטיביים הגדולים ביותר אשר בוחנים אנמיה ותזונה בקרב נשים אמריקאיות שלאחר גיל המעבר. הם מוסיפים כי הממצאים נותנים משנה תוקף לשימוש בשאלוני תכיפות צריכת מוצרי מזון (Food frequency questionnaire, FFQ) במסגרת מחקרים אפידמיולוגיים גדולים הבוחנים את הקשר בין תזונה ובין הסיכון להתפתחות אנמיה.

עם זאת, המומחים טוענים כי רמות הצריכה הממוצעות של המרכיבים התזונתיים שנבדקו מעידות על כך שחלק ממקרי האנמיה שנרשמו בעוקבת ה-WHI-OS לא היו קשורים בתזונה. כך למשל, ידוע לטענתם כי ירידות בהמוגלובין נבועות כתוצאה מחסרים תזונתיים רק כאשר המאגרים מתדלדלים כמעט לחלוטין.

בנוסף, על אף שההערכה המדויקת של אנמיה מאפשרת לקלינאים לסווג את סוג האנמיה ולהמליץ על אפשרויות הטיפול המתאימות, הרי שהכללת מדדים אלו במחקרים אפידמיולוגיים גדולים מלווה בעלות כספית ולפיכך אינה כדאית לדברי המומחים.

J Am Diet Assoc. 2011;111:532-541

לידיעה במדסקייפ