Hematology Other

הסיכון לדימום בחולים עם פרפור פרוזדורים תחת טיפול נוגד-טסיות ונוגד-קרישה משולב (מתוך Archives of Internal Medicine)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-13 בספטמבר 2010 של ה- Archives of Internal Medicine עולה כי בחולים עם פרפור פרוזדורים, נמצא קשר בין טיפול משולב בנוגדי טסיות ובנוגדי קרישה ובין סיכון מוגבר לדימום.

החוקרים כותבים כי מטופלים עם פרפור פרוזדורים סובלים לעיתים קרובות ממחלה ווסקולארית נוספת, ועל כן נוטלים גם נוגדי טסיות. היות ונוגדי קרישה מספקים הגנה טובה יותר כנגד אירועים תרומבואמבוליים לעומת נוגדי טסיות, במקרים רבים מחליטים הרופאים על טיפול כפול ב-Warfarin עם Aspirin, ולעיתים על טיפול משולש הכולל גם את Clopidogrel. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את הקשר בין טיפול בכל אחת מהתרופות או השילובים ביניהן, ובין הסיכון לאשפוז או תמותה בשל דימום.

המחקר נערך בדנמרק וכלל 118,606 משתתפים בגיל 30 שנה ומעלה עם פרפור פרוזדורים, אשר שוחררו מאשפוז בבית החולים בשנים 1997-2006. החוקרים מציינים כי 69.9% מהמשתתפים קיבלו מרשם אחת לפחות ל-Warfarin, Aspirin או Clopidogrel לאחר השחרור מבית החולים. יעד המחקר העיקרי היה דימום, שהוגדר כאשפוז בבית חולים בדנמרק באבחנת דימום, אירוע לא-פטאלי של דימום, או מוות בשל דימום.

החוקרים מדווחים כי לאורך תקופת מעקב בת 3.3 שנים בממוצע סבלו 13,573 מהמשתתפים (11.4%) מאירועי דימום פטאלי או לא-פטאלי, ומוסיפים כי מרבית המקרים היו דימום מדרכי העיכול. מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר בין טיפול משולב נוגד טסיות ונוגד קרישה ובין סיכון מוגבר לדימום, והסיכון עלה ככל שעלה מספר התרופות שניתנו. שיעור היארעות הדימום הגבוה ביותר נצפה במשתתפים שקיבלו טיפול משולב ב-Clopidogrel ו-Warfarin (13.9% לשנת אדם) ובמשתתפים שקיבלו טיפול משולש (15.7% לשנת אדם).

בהשוואה לטיפול ב-Warfarin בלבד, יחס הסיכון (HR) ליעד המחקר המשולב היה 0.93 במשתתפים שקיבלו אספירין (95% CI 0.88-0.98), 1.06 במשתתפים שקיבלו Clopidogrel (95% CI 0.87-1.29), 1.66 במשתתפים שקיבלו Aspirin ו-Clopidogrel (95% CI 1.34-2.04), 1.83 במשתתפים שקיבלו Warfarin ו-Aspirin (95% CI 1.72-1.96), 3.08 במשתתפים שקיבלו Warfarin עם Clopidogrel (95% CI 2.32-3.91) ו-3.70 במשתתפים שקיבלו Warfarin, Aspirin ו-Clopidogrel (95% CI 2.89-4.76).

החוקרים מציינים כי לא נמצא קשר בין מתן של טיפול משולב ובין ירידה בסיכון לשבץ איסכמי פטאלי ולא-פטאלי.

לאור התוצאות הם כותבים כי הסיכון לדימום במטופלים עם פרפור פרוזדורים עולה עם העלייה במספר התרופות נוגדות הקרישה ו/או הטסיות שהם מקבלים. לדבריהם, גם כאשר קיימת אינדיקציה לטיפול נוגד קרישה ולטיפול נוגד טסיות, אין עדות כי לטיפול המשולב ישנו יתרון. לפיכך הם ממליצים לרופאים המטפלים לשקול בזהירות האם לתת טיפול משולב, ולהמשיך בו זמן קצר ככל הניתן.

Arch Intern Med. 2010;170(16):1433-1441

לידיעה ב-NeLM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה