חוקרים מדווחים כי היפונתרמיה בחולים עם תסחיף ריאתי חריף הינה סימן רע, המצביעה על סיכון מוגבר לתמותה בטווח הצר ואשפוז חוזר. לאור זאת, ייתכן ויש תועלת במעקב אינטנסיבי במסגרת בית החולים ולאחר השחרור מאשפוז.
החוקרים מדווחים על התוצאות בקרב 13,728 חולים ששוחררו מבתי חולים ברחבי פנסילבניה, בין השנים 2000-2002.
בסה”כ, ב-2907 חולים (21.1%) תועדה היפונתרמיה (רמות נתרן מתחת ל-135 מילימול לליטר). שיעורי התמותה המצטברים לאחר 30 ימים עמדו על 28.5% בקרב חולים אלו, זאת בהשוואה ל-13.6% באלו עם היפונתרמיה קלה יחסית (רמות נתרן בטווח 130-135 מילימול לליטר) ו-8.0% באלו עם רמות נתרן תקינות (p<0.001).
באשר לשיעורי האשפוז החוזר לבתי חולים מקומיים בתוך 30 ימים, השיעורים המקבילים עמדו על 19.3%, 15.6% ו-11.8% (p<0.001).
לפיכך, החוקרים מסכמים כי היפונתרמיה עשויה לשמש כמדד קל לשימוש לזיהוי חולים עם תסחיף ריאתי, המצויים בסיכון גבוה לסיבוכים. הם קוראים לערוך מחקרים נוספים, במטרה לבחון אם תיקון היפונתרמיה עשוי לשפר את התוצאות בחולים עם תסחיף ריאתי.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!