מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-12 במאי 2010 של ה- Journal of the American Medical Association (JAMA), עולה כי נמצא קשר בין אנמיה חרמשית ובין פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי במבוגרים.

החוקרים מדווחים כי בהשוואה למקרי ביקורת בריאים, בקרב מבוגרים עם אנמיה חרמשית נצפו ציוני תפקוד קוגניטיבי נמוכים יותר, כולל תפקוד לא-מילולי, מהירות העיבוד, זיכרון עבודה, התפקוד הקוגניטיבי הכולל, ביצועים גבוהים (executive function) וקשב סלקטיבי. לדברי החוקרים, הדבר עלול להתבטא בקשיים במציאת עבודה, וכן בתחומים נוספים כולל ניהול כלכלי, היענות לטיפול התקופתי, שימוש במשאבים קהילתיים ותפקוד חברתי.

הם כותבים כי בעבר אנמיה חרמשית הייתה מחלה הכרוכה בשיעורי תמותה גבוהים בתקופת הילדות, אך כיום תוחלת החיים של החולים עולה על 50 שנים. לפיכך, מדובר במחלה כרונית, ועם התקדמות המחלה סובלים החולים מהידרדרות פרוגרסיבית באיכות חייהם. לדבריהם, פגיעה בתפקוד הנוירו-קוגניטיבי היא בעיה משמעותית באוכלוסיה זו, ועד כה לא נערכו מחקרים בתחום זה.

זהו מחקר חתך שכלל 149 חולי אנמיה חרמשית אסימפטומטיים ממוצא אפריקאי בגיל 19-55 שנים וכן 48 מקרי ביקורת בריאים שגויסו למחקר בשנים 2004-2008. החוקרים השוו את התפקוד הנוירו-פסיכולוגי וממצאי הדמיה מוחית בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת. יעד המחקר העיקרי כלל את התפקוד הלא-מילולי ע”פ ה- Wechsler Adult Intelligence Scale, Third Edition (WAIS-III), Performance IQ (PIQ) Index. יעדי מחקר משניים כללו תפקוד במבחנים נוירו-קוגניטיביים להערכת ביצועים גבוהים, זיכרון, קשב ושפה. כמו כן, כל משתתפי המחקר עברו בדיקת MRI להערכת הנפח התוך-גולגלתי הכולל ונפח ההיפוקמפוס, החומר הלבן והאפור הקורטיקליים והלקונות.

החוקרים מדווחים כי לאחר תקנון לגיל, מין ורמת ההשכלה נמצא כי לחולי אנמיה חרמשית היו ציוני תפקוד לא-מילולי נמוכים באופן מובהק, בהשוואה לקבוצת הביקורת. ב-33% מהמשתתפים עם אנמיה חרמשית נצפה ציון WAIS-III PIQ נמוך ביותר מסטיית תקן אחת מהנורמה, בהשוואה ל-15% מהמשתתפים בקבוצת הביקורת. החוקרים מציינים כי ע”פ הנורמות הלאומיות צפוי כי 16% מהמדגם יהיו עם ציונים בטווח זה.

כמו כן, חולי אנמיה חרמשית השיגו ציונים נמוכים מהממוצע גם ביעדי המחקר המשניים. החוקרים מסבירים כי הממצאים בבדיקת ה-MRI לא הסבירו את ההבדלים בין ציוני קבוצת המחקר והביקורת, שכן לא נצפו הבדלים בנפח החומר הלבן או האפור הכוללים בין 2 הקבוצות.

לאור תוצאות המחקר כותבים החוקרים כי חולי אנמיה חרמשית מבוגרים שאינם סובלים מתסמינים נוירולוגיים סובלים מסיכון מוגבר לליקוי נוירו-קוגניטיבי. לדבריהם, ייתכן שהמחלה מעוררת ליקוי נוירו-קוגניטיבי משני להיפוקסמיה מוחית, שאינה באה לידי ביטוי באמצעי ההדמיה המוחית הרגילים. הם מוסיפים כי ניתן לנקוט במספר צעדים על מנת לנסות ולצמצם את השפעת המחלה על התפקוד הקוגניטיבי, כולל זיהוי מוקדם של הפגיעה בחולים והפנייתם לתכניות שיקום קוגניטיבי. כמו כן ממליצים החוקרים לערוך מחקרים נוספים, על מנת להבין את המנגנון בבסיס הקשר בין אנמיה חרמשית וליקוי קוגניטיבי, ולבחון טיפולים אפשריים.

במאמר מערכת שפורסם בתגובה, נכתב כי קיים קושי בזיהוי ליקויים נוירו-קוגניטיביים בחולי אנמיה חרמשית, שעלולים להתבטא כקשיי הסתגלות למשל. לדברי הכותב, הערכה נוירו-פסיכולוגית מקיפה עשויה לסייע לזיהוי חולים אלו.

JAMA. 2010;303(18):1823-1831.

JAMA. 2010;303(18):1862-1863.

לידיעה במדסקייפ