מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בירחון Arthritis and Rheumatism במאי 2010, עולה כי שיעורי הזיהומים הקשים בחולים עם דלקת פרקים ראומטית (RA – rheumatoid arthritis) המקבלים טיפול ב- rituximab דומים בקליניקה לאלו שתוארו במחקרים קליניים.

החוקרים מציינים כי טיפול ב- rituximab בקליניקה סביר שיהיה יותר ממושך מאשר זה במחקרים קליניים, כאשר אוכלוסיה יותר הטרוגנית נחשפת אליו, כולל תחלואות נלוות שפסלו נבדקים מהכללה במחקרים.  מסיבות אלו, הופיעה אי ודאות בכל הנוגע למידת הבטיחות שהודגמה במידע ממחקרי ביקורת בבחירה אקראית, והאם ניתן לתרגמה לחולים במרפאות.

במחקר הנוכחי, בדקו החוקרים הופעת זיהומים חמורים וגורמי סיכון להם, תוך שימוש במידע ממרשם AIR (AutoImmunity and Rituximab), אשר הוקם ע”י החברה הצרפתית לראומטולוגיה על מנת לקבוע את הסבילות לטווח הארוך של rituximab יחד עם יעילותו במרפאות.  חולים שנכללו במרשם היו אלו שטופלו ב- rituximab עקב RA או אינדיקציות נוספות שאינן המטולוגיות או אונקולוגיות.

החוקרים ניתחו את נתוניהם של 1,303 חולים עם RA במרשם שמשך הטיפול שלהם עמד על לפחות 3 חודשים, עם זמן מעקב ממוצע של 1.2 + 0.8 שנים.  גיליונות החולים שעברו זיהום חמור נבדקו ע”י שניים מהחוקרים על מנת לאשר כי אותם חולים אושפזו עקב הזיהום ו/או קיבלו אנטיביוטיקה תוך ורידית ו/או נפטרו, וכן כי הזיהום הופיע במהלך 12 החודשים שלאחר זריקת rituximab.

נבדקים רבים סבלו מתחלואות נלוות (ל- 13% היה סיפור של סרטן, 12.7% סבלו מ- COPD ו/או אי ספיקת לב, ו 10.2% סבלו מסוכרת),  בשונה מנבדקים שנכללו במחקרים קליניים.  בנוסף, 20.3% מהנבדקים חוו זיהומים חמורים או חוזרים בעבר, כולל 40 זיהומים פעילים בשחפת.

מתוצאות המחקר עולה כי במהלך 12 החודשים לאחר מתן rituximab, 82 זיהומים חמורים הופיעו ב- 78 חולים (5 זיהומים חמורים ל- 100 שנות-חולה), כש- 50.6% מהם הופיעו בשלושת החודשים לאחר זריקת ה- rituximab האחרונה.

הזיהומים החמורים הופיעו בדרכי האוויר והריאות (41.5% מהזיהומים), ברקמות רכות ועור (15.9%), בדרכי השתן (13.4%), במערכת העיכול (13.4%), בעצם ובמפרק (12.2%), בעין, אוזן וגרון (2.4%) וספטיסמיה (1.2%).  אירעו 4 מקרי מוות שיוחסו לזיהום חמור.  זיהום אופורטוניסטי אחד בלבד דווח (דלקת פרקים ספטית פטרייתית), ולא דווחו מקרי שחפת.

בניתוח רב משתני, הגורמים הבאים נמצאו כקשורים בצורה מובהקת לזיהומים חמורים: COPD או אי ספיקת לב (יחס סיכויים 3.0, 95%CI 1.3-7.3; P= 0.01), מעורבות חוץ מפרקית של המחלה (יחס סיכויים 2.9, 95%CI 1.3-6.7; P=0.009), והיפוגמאגלובולינמיה (מתחת ל- 6 ג/ל) לפני התחלת rituximab (יחס סיכויים 4.9, 95%CI 1.6-15.2; P= 0.005).

החוקרים מסכמים כי על אף נוכחות תחלואות נלוות, הסיכון לזיהומים חמורים שנצפה בחולי RA שנכללו במרשם, היה דומה לזה שדווח במחקרים קליניים.  יחד עם זאת, קיימות מגבלות למידע זה, וביניהן, העדר השוואה לטיפולים אחרים (לדוגמה DMARDS או טיפולים ביולוגיים נוספים), מידע חסר של חלק מהנבדקים, וזמן המעקב המוגבל. 

החוקרים מציעים כי רמות IgG בסרום ייבדקו טרם הטיפול, ואז תשקל התועלת מול הסיכון של התרופה.

Arthritis and Rheumatism

לידיעה ב- NeLM