טובולונים הם קבוצה של חלבונים גלובולרים המעורבים בתהליכים תאיים. מעכבי טובולינים הראו יעילות בטיפול במחלת הסרטן. במחקר הנוכחי, נבדקה היעילות של מעכבי טובולינים   (LP-261, LOC011294 ו- LOC-011423) בטיפול במוטציות abl ו- wild-type (Y253F, T315I, E255K, H296P ו- M351T) של תאי CML, תאי CML מהדם וממח העצם של חולי CML ותאי דם תקינים.

מעכבי טובולינים מאוד יעילים נגד מוטציות wild-type bcr-abl ומוטציות abl בתאי CML במעבדה, עם עיכוב גדילת תאי CML של מעל ל-90% בריכוז של 100nM. LP-261 מעכב תאי CML , שנלקחו מ-5 חולי CML עם עיכוב שיעור גדילה של יותר מ-80%. יתרה מכך, LP-261 לא משופע ממנגנון “זרם החוצה” (efflux) של התרופה (P-acid glycoprotein). לאחרונה, תאי דם תקינים נבדקו עם LP-261, והמעכבים לא השפיעו על תאי דם תקינים. LP-261 זמין בצורה אוראלית.

זוהי הוכחה נוספת לשימוש בעיכוב לא ישיר של bcr-abl ותהליכים נוספים לגרום למוות של תאי CML עם מוטציה של abl או wild-type (כולל T315I). הבא נקווה כי מעכבי טובולינים יכנסו במהרה למחקרים קליניים לחולי CML עמידים.

imatinib mesylate (מעכב abl טירוזין קינז) עשה מהפכה בטיפול של CML (Chronic Myelogenous Leukemia). בכל זאת, עבור אחוז קטן של חולים בשלב כרוני, בהם מתפתחת עמידות ל- imatinib, ועבור חולים הנמצאים במשבר בלסטים מואץ, הטיפול במחלה הינו בעייתי. דור שני של TKI (tyrosine kinase inhibitor) יכול לטפל בבעיית העמידות, אך החיסרון בתרופות אלה הוא הרעילות הקרדיאלית שלהן.

מולקולות קטנות המתוכננות בצורה ממוחשבת ומכוונות לטובולין הוכחו כיעילות בטיפול בתאי CML העמידים ל-TKI. מעכבי טובולין נלקחו מ- Locus Pharmaceuticals, Blue Bell, PA. הם תוכננו תוך שימוש בשיטה ממוחשבת ובמחקר הנוכחי בדקו 3 מולקולות כאלה (LP-261, LOC-011294 ו- LOC-011423) ושני תרכובות ביקורת (LOC-007708, LP-590) על תאי לויקמיה אנושים K562, תאי BaF3 על עכבר, שביטאו wild type bcr-abl או מוטציות בדומיין קינז (Y253F, T315I, E255K, H296P ו- M351T) ועל תורמים מהסכמה של תאי מח עצם תקינים ושל CML.

ל- LP-261, LOC-011294 ול- LOC-011423הייתה פעילות משמעותית על תאי K562 ועל תאי BaF3 המבטאים wild type bcr-abl. עיכוב של גדילת תא בשורות תאים אלה הייתה 90%, כשניתנו בריכוזים של מעל ל-100nM. חשובה יותר היא העובדה, שבתאי BaF3 המבטאים את כל אחת מהקינזות המוטנטיות, כולל T315I, עיכוב הגדילה גם כן היה 90%. יתרה מכך, LP-261 ו- LOC-011294 היו גם יעילים מאוד נגד תאים ראשוניים, שנלקחו מחולים בשלב הכרוני ובמשבר בלסטים של CML. הטיפול בתאי CML ראשוניים ב- LP-261 הביא לעיכוב בהתרבות של מעל ל-80% בכל 5 הדגימות של חולי CML בהשוואה לתאי הביקורת. LOC-011294 מעכבים התרבות תא במעל ל-80% ב-3 מתוך 5 דגימות חולים ראשוניות.

בדיקות נוספו חשפו כי LP-261 בעל זמינות כאשר ניתן בצורה אוראלית. לא LOC-007708 ( מעכב סלקטיבי של p38 קינז) ולא LP-590 (מעכב של קינזות p38, Flt-3 ו- tie-2) מעכבים התרבות תאים המבטאים bcr-abl מוטנטי, יש לציין כי תוצאות אלה היו צפויות. בניגוד לכך, תאי MOLM14, שביטאו ביתר Flt-3, עוכבו בצורה רצינית על ידי LP-590.

קיימת ספציפיות למחלה היות ולאף אחת מתרכובות אלה אין השפעה על גדילה של דגימות חולים עם ALL (acute lymphoid leukemia). על מנת שהדבר יהיה יעיל קלינית, היה חשוב להדגים ש- CD34+ תקינים פחות רגישים לאפקטים מעכבי גדילה של תרכובות אלה. לצורך מטרה זו, תאי CD34+ תקינים נחשפו ל- LP-261, LOC-011294 ול- LOC-011423 ל-24 שעות בריכוזים, שעיכבו את גדילת תאי CML ואז שמו אותם ב- methylcellulose עם ציטוקינים. תחת תנאים אלה, לא היה עיכוב משמעותי של CFU-GM, CFU-E או BFU-E בהשוואה למה שהראו תאי הביקורת.

תוצאות אלה מציעות כי מולקולות קטנות ממוחשבות אנטי טובולין הניתנות יחד או בשילוב עם חומרים פעילים אחרים, יכולים להיות יעילים ביותר בטיפול בעמידות למעכב קינז וב-CML דה נובו. היפותיזה זה תיבדק בעתיד היות ומולא IND ל- LP-261.