Hematology Other

האם אפקטים נוירוטוקסים של TPA יכולים להיות מדוכאים מבלי להתפשר על יעילות ? (מתוך Nat Neurosci)

טיפול עם EEIIMD (הקסה פפטיד) המייצג חלק של מעכב של משפעל פלסמינוגן סוג 1 מוריד בצקת מוחית, איבוד עצבי ואפקטים נוירוטוקסים אחרים הנראים עם טיפול tPA בשבץ. יתרה מכך טיפול EEIIMDלא פוגע באפקטים הקטליטיים של tPA.

tPA (Tissue-type plasminogen activator) הוא החומר היחידי המאושר על ידי ה-FDA לטיפול בשבץ אקוטי, כך עולה ממחקר, שפורסם במהדורת אוגוסט של Nature Neuroscience. אך בשל חלון תרפואטי קצר וסיכון גבוה לסיבוכים נוירולוגים, כולל דימום תוך מוחי, רק כ-3% מכל החולים העוברים שבץ מקבלים טיפול ב-tPA.

מחקרים אחרונים מציעים כי ייתכן והפעילות הפרוטאוליטית של tPA, המספקת את היתרונות הקליניים שלו, לא אחראית לאפקטים הנוירוטוקסים. במחקרים ניסיוניים EEIIMD הצליח לחסום את האיתות התאי המתווך על ידי tPA מבלי להוריד את הפעילות הקטליטית שלו.

במחקר הנוכחי החוקרים הראו, שטיפול ב- EEIIMD יכול לנטרל את האפקטים הנוירוטוקסים של tPA במודלים של עכברים עם שבץ ובמודל חזירי של נזק טראומתי למוח. בשני המקרים הפעילות הפיברינוליטית של tPA נשארה תקינה.

לסיכום, מידע זה מציע שייתכן ואפשר לשפר את התוצאה הקלינית של שבץ ונזק טראומתי למוח על ידי הפרדת הפעילויות הפרוטאוליטיות והלא פרוטאוליטיות של tPA.

Nat Neurosci 2006

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה