חוקרים הולנדים מדווחים כי סרטן מעלה בצורה ניכרת את הסיכון לפקקת וריד, במיוחד בחודשים הראשונים לאחר האיבחון ובחולים עם גרורות רחוקות או מוטציות פרוטרומבוטיות. בעוד שטיפול נוגד קרישה עשוי להיות יעיל, יש לקחת בחשבון עלייה בסיכון לדימום.
הממצאים, המדווחים בגיליון פברואר של JAMA, מבוססים על מחקר של 3,220 חולים אשר אובחנו לפקקת וריד ראשונה ברגל או תסחיף ריאתי בין 1999 ל-2002 בשש קליניקות בהולנד. קבוצת הביקורת כללה 2,131 שותפים של החולים.
סרטן מעלה את הסיכון לפקקת וריד פי 6.7, אומרים ד”ר פריץ רוזנדל ושותפיו, מאונ’ ליידן בהולנד. סרטן המטולוגי נמצא קשור לסיכון הגבוה ביותר — פי 28 — ולאחריו סרטן ריאות וסרטן GI.
הסיכון הגבוה ביותר לקרישי דם היה ב-3 חודשים מאבחנת הסרטן. בזמן זה חולי סרטן היו בעלי סבירות של פי 58.2 לפתח פקקת וריד לעומת נבדקי הביקורת.
נוכחות גרורות העלתה את הסיכון לפקקת, מעל הסיכון שנראה בסרטן בלבד, פי 19.8.
בנוסף, חולי סרטן אשר היו גם נשאים למוטציית פקטור V Leiden או מוטציית פרוטרומבין 20210A היו בעלי סבירות של פי 12 לפתח קריש דם לעומת נשאים בריאים.
מחקרים עתידיים יכולים לענות על הנושא של מתן טיפול מניעתי נוגד קרישה לחולי סרטן בחודשים הראשונים לאחר האיבחון או בנוכחות גרורות. עם זאת, כיוון שלחולים אלו גם עלייה בסיכון לדימום, יש להעריך את המצב בזהירות.
JAMA 2005;293:715-722
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!