למרות שכאבים בגפיים אינם נכללים ברשימת התסמינים האופייניים למיגרנה, ילדים ומבוגרים עשויים לדווח על כאבים בגפה כחלק מהספקטרום של מיגרנה, כך עולה מממצאים חדשים, שהוצגו במהלך כנס ה-World Congress of Neurology.

החוקרים השלימו ניתוח פרוספקטיבי להערכת התסמינים הקליניים ועץ המשפחה של 27 בני משפחה שהיו במעקב לאורך שמונה שנים. הם הגדירו כאבי גפה על-רקע מיגרנה בנוכחות כאב חולף בזרוע או ברגל במהלך אירוע מיגרנה, כאב ראש מקבצי או מיגרנה מקבצית, ללא הסבר אחר, אך העשוי להופיע גם ללא כאבי ראש. ניתוח עץ המשפחה הדגים תורשה אוטוזומאלית דומיננטית שביטויה בעיקר כאבי גפה בילדים ומיגרנה במבוגרים.

החוקרים מסבירים כי התופעה נפוצה במבוגרים ושכיחות דומה לזו של מיגרנה המלווה בשיתוק חצי גוף, כאשר בילדים, שליש יפתחו צורה מסוימת של תסמונת זמנית דמוית כאב גפה על-רקע המיגרנה.

שמונה מבין 27 בני המשפחה אובחנו עם כאב גוף ו/או כאב גפה חוזר ושפיר. הכאב הופיע לראשונה בין גיל 8 שנים עד גיל 30 שנים, ונשנה במהלך 5-52 שנים. אתרי הכאב כללו את הזרוע, יד, כתף, חזה וצוואר. כאבי גפה הופיעו בצד אחד אך המיקום  עשוי היה להשתנות מאירוע לאירוע. כאבי ראש (7 מתוך שמונה בני משפחה עם צורה מסוימת של אאורה) הופיעו לפני, במהלך או לאחר כאב הגפה, וכאב הגפה במבוגרים עשוי היה להופיע ללא כאבי ראש.

מגוון הביטויים של ההפרעה עשוי להשתנות במהלך החיים. בילדים לעיתים קרובות הופיעו כאבי גפה ללא כאבי ראש. כאב הגפה בילדים דומה למיגרנה מאחר והחולה לעיתים קרובות חיוור בעת הופעת הכאב, נמנע מפעילות ולאחר מכן מחלים באופן מלא. בילדים רבים, האירועים הופכים פחות תדירים עם הגיל, אך אז מופיעים ביטויים אחרים של מיגרנה, כולל כאבי ראש.

בקשישים ייתכנו כאבי ראש פחות חמורים, עם שכיחות גבוהה יותר של אאורה ויזואלית. מכאן עולה חשיבות האנמנזה על-מנת לסווג את התסמינים כחלק מתסמונת מיגרנה, עם אפשרות למתן טיפול יעיל.

מתוך כנס ה-WNC

לידיעה במדסקייפ