חולים עם מחלות לב וכלי דם מצויים בסיכון מוגבר עקב מגפת COVID-19, כאשר בחודשים האחרונים עלה חשש בנוגע לסכנות אפשריות של שימוש בתרופות ממשפחת מעכבי ACE (Angiotensin Converting Enzyme) ו-ARB (Angiotensin Receptor Blockers) במקרים אלו. עם זאת, בסדרה חדשה של שלושה מחקרים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine לא זיהו חוקרים עליה בסיכון לסיבוכים ותמותה בקרב מטופלים בתרופות אלו בעידן COVID-19.

המחקר הראשון כלל קרוב ל-9,000 חולים שאושפזו עם COVID-19, כולל 515 מקרי תמותה באשפוז (שיעורי תמותה של 5.8%). ממצאי המחקר העידו כי גיל מבוגר והיסטוריה של מחלות לב וכלי דם כולל מחלת עורקים כלילית, אי-ספיקת לב, הפרעות קצב לב – לוותה בסיכון מוגבר לתמותה באשפוז. בנוסף, היסטוריה של מחלת ריאות חסימתית כרונית ועישון פעיל לוו בסיכון מוגבר לתמותה באשפוז. עם זאת, לא תועדה עליה בתמותה באשפוז על-רקע טיפול במעכבי ACE או ARB.

בדומה, במחקר שני נכללו 12,594 חולים לאחר בדיקה לנוכחות COVID-19, מהם קרוב ל-6,000 נמצאו חיוביים לנגיף ו-1,002 חולים (17%) אובחנו עם מחלה חמורה. גם במחקר זה לא נמצא קשר בין טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי ACE או ARB ובין עליה בסיכון לתוצאה חיובית בבדיקת COVID-19 או בסיכון לתחלואה חמורה על-רקע הזיהום הנגיפי. בדומה למעכבי ACE ו-ARB, גם טיפול בחסמי ביתא, חסמי תעלות סידן ותיאזידים לא נקשרו עם עליה בסיכון לזיהום או למחלה חמורה.

מחקר שלישי בסדרה הינו מחקר מבוסס-אוכלוסיה, מקרה-ביקורת, אשר נערך במחוז לומברדיה באיטליה. החוקרים התאימו ל-כ-6,200 חולים עם אבחנה של COVID-19 בדרגה חמורה למעלה מ-30,000 ביקורות תואמות לפי גיל, מין ואזור מגורים. אמנם השימוש במעכבי ACE ו-ARB היה נפוץ יותר בקרב חולים עם COVID-19 בהשוואה לביקורות, הסיבה לכך הייתה נעוצה בשכיחות גבוהה יותר של מחלות לב וכלי דם באוכלוסיה זו. עם זאת, מניתוח סטטיסטי עלה כי מעכבי ACE ו-ARB לא נקשרו עם עליה בסיכוי לאבחנה של COVID-19 וכן לא תועדה עליה בסיכון למחלה חמורה על-רקע COVID-19 בקרב מטופלים בתרופות אלו. גם במחקר זה המסקנה של החוקרים הייתה כי אין עדויות לפיהן טיפול במעכבי ACE או ARB משפיע על הסיכון ל-COVID-19.

מסיכום שלושת המחקרים הללו עולה כי אין עדויות התומכות בהשערה לפיהן טיפול במעכבי ACE או ARB מלווה בסיכון מוגבר לזיהום בנגיף SARS-CoV-2, בסיכון להתפתחות מחלה חמורה על-רקע COVID-19 בקרב אלו שנדבקו בנגיף או בסיכון לתמותה באשפוז באלו שנמצאו חיוביים.

N Engl J Med, May 1, 2020

הערות פרופ’ איתמר רז, יו”ר המועצה הלאומית לסוכרת:

בימים אלו כשמספר המתים מוירוס הקוביד 19 הוא מעל 200.000 הרפואה נמצאת במרדף

אחרי פתרונות מהירים למניעת תמותה בחולים שנדבקו.

שלא כבעבר נעשים ניסיונות בתרופות שונות עד לפני שהוכחה יעילותן ונבדק הסיכון

הכרוך בלקיחתן.

עיתונים מדעיים מובילים מפרסמים ממצאים ממחקרים קליניים קטנים פעמים רבות

רטרוספקטיביים ובלתי מאוזנים בגלל הדחיפות ועקב לחצים מצד המערכת הרפואית.

ביטוי יתר לקולטן לאנגיטנסין קונברטין אנזיים (ACE-I או ARB) בעקבות טיפול בתרופות מונעות

לאנזים או לקולטן העלו חשש להחמרת הביטוי הריאתי מקוביד 19 עקב חשש מעליה בחדירת

הוירוס לתא. במצב של ביטוי יתר של הרצפטור עלתה גם היפותזה שביטוי יתר של

הרצפטור מגן מהוירוס.

החשש היה גדול יותר בסוכרתיים  ובמטופלים ליתר לחץ דם או מחלת לב שרובם

מטופלים בתרופות אלו והם גם בסיכון הגבוה ביותר להידרדרות ולתמותה מהקוביד 19.

איגודי הלב יל”ד סכרת ואחרים תמכו בהמשך הטיפול בתרופות אלו בשלב זה.

מאמר דעה של עורך NEJM מלפני מספר שבועות תמך אף הוא בכך.

מחקר רנדומלי כפול סמויות שייתן תשובה לנושא ייקח עוד זמן רב.

שלושת המאמרים שפורסמו זה עתה בNEJM למרות היותם רטרוספקטיביים, עם כל חולשתם

בהשוואה מול קבוצות שאינן מטופלות בחוסמי האנזים או הקולטן , נותנים ביטחון רב

ומצדיקים את המלצותיהם של האיגודים השונים, ובעקר נותנים לנו ולמטופלינו הסוכרתיים שקט ובטחון שאיננו מסכנים אותם, ויותר מכך יש חשיבות להמשך הטיפול בפרט בימים אלו.