איגוד ה-American Gastroenterological Association פרסם הנחיות עדכניות אודות הטיפול במקרים של הליקובקטר פילורי לאחר כישלון ניסיון ראשוני להכחדת החיידק. מטרת ההנחיות העדנכיות הייתה לספק את העצות הטובות ביותר אודות בחירת משטר הטיפול הספציפי, כמו גם גורמים ברמת המטופל וברמת המערכת העשויים לתרום ליעילות הטיפול בחולים עם זיהום עמיד.

פאנל המומחים מדגיש את הבעיות הקשורות במקרים של זיהום עיקש, כולל ההוצאות הרפואיות הישירות, כמו גם סיבוכים על-רקע טיפול וסיכון מוגבר לכיבים וסרטן קיבה. הכותבים מבהירים כי יש לעדכן את הגישות המקובלות במטרה להביא לשיפור בשיעורי הכחדה מוצלחת של החיידק עם המספר הקטן ביותר של ניסיונות טיפול.

להלן עיקרי ההמלצות המפורסמות במסמך:

·       מעבר לעמידות לטיפול אנטיביוטי, יש לנסות לזהות גורמים אחרים העלולים לתרום לכישלון הטפול הראשון, דוגמת היענות לא-מספקת לטיפול ודיכוי לא-מספק של חומצת קיבה.

·       יש להתייחס למכשולים הפוגעים בהיענות למשטרי הכחדה מורכבים לפני מתן טיפול; יש להסביר את הרציונל לטיפול, לספק הדרכה אודות המינונים, תופעות הלוואי הצפויות וצורך להשלים את הטיפול במלואו.

·       יש לשקול מתן מעכבי תעלות מימן במינון גבוה ושימוש בתכשירים פוטנטיים יותר שאינן עוברים מטבוליזם ע”י אנזימי CYP2C19 או לשקול שימוש בסותרי חומצה חדשים יותר.

·       חשוב להשלים הערכה מקיפה לחשיפה קודמת לטיפול אנטיביוטי; במקרה של חשיפה קודמת למקרולידים או פלאורוקווינולונים, יש להימנע ממשטרי טיפול המבוססים על Clarithromycin או Levofloxacin, לאור הסבירות הגבוהה לעמידות.

·       במקרים מתאימים, יש לבחור בטיפול ממושך יותר להפחתת הסיכוי לכישלון טיפול.

·       במקרים בהם נכשל טיפול מרובע המבוסס על Bismuth, יש לדון באפשרויות קו-טיפול שני עם החולים, כולל טיפול משולש על-בסיס Levofloxacin או Rifabutin, עם מינון גבוה של מעכבי תעלות מימן ו-Amoxicillin או טיפול מרובע חליפי.

·       כאשר בוחרים במשטר טיפול המבוסס על Metronidzole, יש לשקול מינון הולם של Metronidazole (1.5-2 גרם ביום, במנות מחולקות) עם Bismuth, מאחר וכך ניתן לשפר את שיעורי ההצלחה של טיפול להכחדת הזיהום.

·       בחולים ללא היסטוריה של אנאפילקסיס, יש לשקול בדיקה לאלרגיה לפניצילין גם במידה וישנה תווית של אלרגיה לתרופה, במטרה לאפשר שימוש בתרופות אלו; הטיפול ב-Amoxicillin מומלץ במינון יומי של לפחות 2 גרם, מחולק לשלוש או ארבע פעמים ביום.

·       לאחר כישלון שני משטרי טיפול למרות הוכחה להיענות לטיפול, יש לשקול בדיקות רגישות של החיידק להנחיית בחירת משטר הטיפול הבא.

·       לטיפולים נלווים כמו פרוביוטיקה, תועלת לא-מוכחת ויש להתייחס לאפשרויות אלו כניסיוניות בלבד.

המומחים מכירים בתוצאות החיוביות המבטיחות של תוספות טיפול לא-אנטיביוטי, דוגמת סטטינים ופרוביוטיקה, אך מזהירים כי העדויות בנושא מוגבלות. הם תומכים בהשלמת מחקרים נוספים באיכות גבוהה להערכת טיפולים אלו, תוך התמקדות במקרים של זיהום עמיד לטיפול, לאור פרופיל תופעות הלוואי החיובי והעלות הסבירה של התערבויות אלו.

Gastroenterology 2021

לידיעה ב-MedPage Today