טיפול פומי במינון גבוה של פמוטידין (Pepcid AC) נמצא כנסבל היטב וכקשור לשיפור תסמינים על פי דיווח עצמי של מטופלים עם COVID-19 שאינם מאושפזים, כך על פי סדרת מקרים מצומצמת.

לפי הדיווח, במינונים יומיים הנעים בין 60 ל -240 מ”ג, אנטגוניסט הקולטן להיסטמין-2 הנמצא בשימוש נרחב לדיכוי ייצור חומצות הקיבה, נקשר לחומרת מופחתת של תסמינים בטווח 24 עד 48 שעות לאחר תחילת הטיפול אצל 10 חולים עם אבחנה קלינית של COVID- 19, כך דיווח טוביאס ינוביץ, ד”ר ד”ר, ממעבדת קולד ספרינג הארבור בניו יורק. ע”פ החוקרים , המטופלים היו ללא תסמינים תוך 14 יום מהתחלת הטיפול.

המחקר פורסם ב- Gut, והחוקרים מציינים כי “הממצאים שלנו תומכים בהערכה הקפדנית של famotidine כטיפול פוטנציאלי ושימוש במעקב אחר סימפטומים עבור חולים ב- COVID-19 שאינם מאושפזים.”

החוקרים מזהירים עם זאת כי לעת עתה סדרת המקרים מעידה רק על תועלת של famotidine, אך לא ברור עדיין מגנון הפעולה שבו famotidine מסייע בהקלת תסמינים ב- COVID-19 .הם משערים שייתכן ייתכן שהתרופה גורמת לספיגהשח הנגיף בדרך כלשהי או אולי באמצעות שינוי התגובה בחיסונית.

במחקר השתתפו עשרה מטופלים עוקבים – תשעה מארצות הברית ואחד משוודיה מהם שישה גברים וארבע נשים, וביניהן קבוצות גזעיות / אתיות: לבן, שחור, היספני, שחור-היספני, אסייתי ודרום אסייתי. החולים נעו בין גיל 23 ל- 71, למרות שרובם היו בגיל העמידה.

כמה מהמטופלים היו עם אורח חיים או תחלואת רקע הקשורים לסיכון ל-COVID-19 חמור כמו עישון, השמנת יתר, יתר לחץ דם או היפרליפידמיה. התסמינים המדווחים כללו כאבי גוף, חום, הזעה, לחץ בחזה, גודש באף וכאבי גרון. חומרתם של חמש תסמינים דווחה כמותית על ידי המטופלים בסולם של 1 (לפחות חמור) עד 4 (החמור ביותר).

כל החולים דיווחו על נטילת famotidine דרך הפה באופן עצמי, כאשר 80 מ”ג שלוש פעמים ביום היה המינון השכיח ביותר. תקופת הטיפול הממוצעת הייתה 11 יום (טווח 5-21).

במקרה אחד, אישה לבנה בת 44, עם היסטוריה רפואית של אפילפסיה, לקחה famotidine 80 מ”ג שלוש פעמים ביום במשך 11 ימים, לאחר 4 ימים לאחר שחוותה לראשונה תסמינים של COVID-19. היא דיווחה כי לאחר שהרגישה לא טוב בתחילת הדרך, תוך יום אחד מהמנה הראשונה של famotidine, היא הבחינה בשיפור ניכר בקוצר הנשימה. שיפור זה הותאם לעלייה ברמות הרוויה של חמצן ברמת החמצן שלה, שנמדדה בביתה, שעברה מ- 91-95% ל- 97-98%. לפני שהתחילה את התרופה, היא הייתה עם חום של 37.8 מעלות צלזיוס, אך הייתה כבר ללא חום ביום השביעי לטיפול.

בשבעה משתתפים לא הופיעו אירועי לוואי, ואילו אחד מהם דיווח על סחרחורת בדרגה 1 ופעימות לב מואצות מדי פעם. לאדם אחר היו סחרחורות בדרגה 1, עור יבש ונדודי שינה, ושלישית דיווחה על תסמיני מערכת העיכול בדרגה 1 ושכחה זמנית, אשר כולם פרט לאחרונים מופיעים ברשימת תופעות הלוואי המוכרות של התרופה. אף חולה לא נדרש לאשפוז מאוחר יותר בבית החולים.

מומחים שלא היו מעורבים במחקר התייחסות במדפייג’ לממצאים וציינו שהתוצאות תומכות בבהמשך בדיקת ההשפעות ומנגנון הפעולה של תרופה זו. עם זאת, הם ציינו כי מטופלים במחקרים שאינם כפולי סמיות עשויים להיות נתונים לאפקט פלצבו ולדווח על שיפור רק מעצם נטילת התרופה, מבלי שהשיפור הוא נובע אכן מהפעילות הפרמקולוגית של התרופה עצמה.

אגב, לאחרונה הושק ניסוי אקראי בשלב III לבדיקת יעילותו של famotidine תוך ורידי במינון גבוה שלוש פעמים ביום בנוסף להידרוקסיכלורוקין בחולים מאושפזים עם COVID-19. יהיה מעניין לראות את התוצאות, אם כי העדויות האחרונות על הידרוקסיכלורוקין מאכזבות הן בחולים מאושפזים והן כטיפול מניעתי.

לדיווח במדפייג’

: Janowitz T, et al “Famotidine use and quantitative symptom tracking for COVID-19 in non-hospitalised patients: a case series” Gut 2020; doi:10.1136/ gutjnl-2020-321852.