מחקר חדש מה-Am J Kidney Dis מצביע על כך שטיפול ב-Febuxostat (פבאוריק, נאופרם) מאט את הירידה ב-eGFR במטופלים עם מחלת כליות כרונית (CKD) בדרגה 3 או 4 בהשוואה לפלצבו.
ברקע מסבירים המחברים כי היפראוריצמיה ידוע כגורם סיכון להתקדמות CKD . הנחת החוקרים הייתה ששליטה על היפראוריצמיה אסימפטומטית עשויה להאט התקדמות של CKD .
לצורך כך בוצע מחקר זה שהיה חד מרכזי, כפול סמיות, אקראי, בקבוצות מקבילות ומבוקר פלצבו. המשתתפים היו מבוגרים ממזרח הודו בגילאים 18-65 עם CKD בדרגה 3 ו-4 והיפראוריצמיה אסימפטומטית.
קבוצת ההתערבות קיבלה פבוקסוסטאט , פעם ביום למשך 6 חודשים, בעוד שקבוצת הפלצבו קיבלה תרופת דמה. בשתי הקבוצות המעקב היה עד ל-6 חודשים.
יעד המחקר המרכזי היה שיעור המטופלים שהראו ירידה של יותר מ-10% ב-eGFR מתחילת המחקר . יעדים משניים כללו שינויים ב-eGFR בשתי הקבוצות מתחילת המחקר ועד סופו.
החוקרים מדווחים כי 45 המטופלים בקבוצת הפבוקסוסטאט ו-48 בקבוצת הפלצבו נכללו באנליזה. ממוצע ה-eGFR בקבוצת הפבוקסוסטאט הראה עליה לא מובהקת סטטיסטית מ-31.5 + 13.6 ל-33.7 + 16.6 מ”ל/דקה/1.73 מ’ לאחר 6 חודשים. בקבוצת הפלצבו ממוצע ה-eGFR ירד מרמת הבסיס של 32.6 + 11.6 ל-28.2 + 11.5 מ”ל/דקה/1.73 מ’ לאחר 6 חודשים. (p=0.003). ההבדל בשינוי ה-eGFR היה 6.5 מ”ל/דקה/1.73 מ’ והיה מובהק סטטיסטי.
עוד מציינים המחברים כי 38% מהמשתתפים בקבוצת הפבוקסוסטאט היו עם ירידה גדולה יותר מ-10% ב-eGFR וזאת לעומת 54% מהמשתתפים בקבוצת הפלצבו, גם כאן ההבדל היה מובהק סטטיסטי.
מבחינת מגבלות המחקר המחברים מציינים שהמחקר כלל מספר קטן של מטופלים ותקופת המעקב הייתה קצרה, וכן שכ-10% מהאוכלוסייה שהוקצתה באקראי נשרה לפני סיום המחקר.
עם זאת, מסקנת החוקרים היא שפבוקסוסטאט מאט את הירידה ב-eGFR בהשוואה לפלצבו במטופלים עם CKD בדרגה 3 ו-4 הסובלים מהיפראוריצמיה אסימפטומטית.
Am J Kidney Dis.2015 Jul 30
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!