גלאוקומה הינה הגורם המוביל לעיוורון בכל העולם. טרבקולקטומיה עם מיטומיצין C הינה הטיפול הניתוחי השכיח בגלאוקומה שמידרדרת שעמידה לטיפול תרופתי או לטיפול בלייזר. הניתוח כרוך ביצירת מעבר עבור נוזל הלשכה ישירות אל החלל התת לחמיתי, וזאת על ידי חיתוך הלחמית, יצירת מתלה סקלרלי ופתח סקלרלי, לרוב גם אירידקטומיה, ולאחר מכן סגירה של המתלה והלחמית. למרות שטרבקולקטומיה עם מיטומיצין C יכולה להיות יעילה בהפחתת הלחץ התוך עייני , הניתוח הכרוך בחיתוך, יצירת פתח בסקלרה ותפירה, עשוי להיות מלווה בסיבוכים לא רצויים כמו דימום, הצטלקות, התפתחות ירוד, היפוטוניה, זיהום, כישלון מוקדם ואיבוד ראייה. אזור הניקוז כר הסינון, יכול להשתנות מבחינה מורפולוגית ועשוי להיות גדול מדי, לגרום לכאב, לראייה כפולה, לדלף ולסכנת זיהום. כ- 20 עד 40 אחוזים עוברים את לחץ המטרה שלהם תוך שנה מהניתוח ונזקקים לחזור לטיפול תרופתי, לעבור התערבויות שונות או ניתוח חוזר. המנתחים והחולים יקבלו בברכה פרוצדורה פחות חודרנית מטרבקולקטומיה, אשר תוצאותיה צפויות יותר.
מיקרוסטנט Xen 45 תוצרת אלרגן, דבלין, אירלנד, הינו מיקרופיסטולה ג’לטינית בגודל 6 מילימטר עם חלל של 45 מילימטר מעוקב, אשר ניתן להשתלה. הוא יוצר כר סינון bleb   ללא חיתוך הלחמית, ללא יצירת מתלה סקלרלי וללא יצירת פתח סקלרלי ואירידקטומיה. הזרימה דרך מיקרוסטנט זה עוקפת את הטרבקולום ומנקזת את מי הלשכה לתוך החלל התת-לחמיתי בדומה לטרבקולקטומיה, למרות שחלל הניקוז הינו קבוע. למרות שטכניקת ניתוח זו בעלת החדירות המינימלית minimally invasive  נתפסת כבטוחה יותר מטרבקולקטומיה, היעילות והבטיחות שלה לא נבדקה עד עתה בהשוואה לטרבקולטומיה עם מיטימיצין C. המטרה של המחקר הנוכחי היא להעריך את הסיכון לכישלון בחולים שעוברים טרבקולקטומיה או ניתוח להשתלת מיקרוסטנט. כישלון הוגדר מראש כלחץ תוך עייני פחות מ- 6 מילימטר כספית עם ירידה בחדות הראייה או יותר מ- 17 מילימטר כספית ללא טיפול תרופתי נוסף, בשתי ביקורות עוקבות, מעבר ניתוח חוזר, או חדות ראייה של חוסר ראיית אור.
החוקרים היו מקנדה, מגרמניה, מבלגיה ומאוסטריה. ממחלקת  העיניים של אוניברסיטת טורונטו, ממחלקת הרפואה של אוניברסיטת מקמסטר בהמילטון אונטריו קנדה, מהמרכז למדעי הראיה של Ruhr University Eye Hospital ב- Bochum שבגרמניה, ממחלקת העיניים של University Hospitals UZ Leuven בלובן, בלגיה, ממחלקת העיניים של Paracelsus Medical University Salzburg בזלצבורג, אוסטריה וכן במרפאות העיניים האוניברסיטאיות בפרנקפורט ובהדלברג שבגרמניה. המחקר היה בין-לאומי רב-מרכזים ורטרוספקטיבי. נכללו במחקר 354 עיניים של 293 חולים, אשר בין תחילת ינואר 2011 ועד סוף יולי 2015, עברו טיפול במיקרוסטנט או טרבקולקטומיה, ואיש מהם לא עבר ניתוח קודם לכן. הטיפול היה במיקרוסטנט ב- 185 מהם ו- 169 טופלו בטרבקולקטומיה. הניתוחים בוצעו בארבעה מרכזים אקדמיים בטורונו (קנדה), פרנקפורט (גרמניה), זלצבורג (אוסטריה), ולאוברן (בלגיה). התוצאים העיקריים היו מידת הסיכון hazard ratio   לכישלון, כאשר כישלון הוגדר כלחץ תוך עייני בשתי מדידות עוקבות, של פחות מ- 6 מילימטר כספית המלווה בירידה בחדות הראייה, או לחץ גבוה מ- 17 מילימטר כספית ללא תוספת תרופות אנטי גלאוקומטוטיות לפחות חודש לאחר הניתוח למרות התערבויות במרפאה כולל החדרת מחט needling. התוצאים המשניים היו לחצים של 6 עד 14 מילימטר כספית ו- 6 עד 21 מילימטר כספית בתוספת טיפול תרופתי, התערבויות, סיבוכים וניתוחים חוזרים. התוצאות הראו מאפיינים דומים בבסיס בקבוצת המיקרוסרט ובקבוצת הטרבקולקטומיה. ההבדלים בין הקבוצות כללו יותר גברים 56 אחוז לעומת 43 אחוז, גיל צעיר בממוצע ב- 3 שנים, חדות ראייה מעט טובה יותר בעיניים עם המיקרוסרט. מידת הסיכון לכישלון בעיניים עם במיקרוסטנט לעומת עיניים עם טרבקולקטומיה ללא טיפול תרופתי היה 1.2 ו- 1.3 עם טיפול תרופתי נוסף. נמצא קשר בין מוצא לבן לבין הפחתת הסיכון לכישלון ונמצא קשר בין סכרת  לבין הגדלת הסיכון לכישלון. היו 117 התערבויות כולל needling בעיניים עם מיקרוסטנט ו- 165 בעיניים עם טרבקולקטומיה. היו 22 סיבוכים בעיניים עם מיקרוסטנט ו- 30 בעיניים עם טרבקולקטומיה. ב- 10 אחוזים מהעיניים עם מיקרוסטנט וב- 5 אחוזים מהעיניים עם טרבקולקטומיה בוצע ניתוח חוזר.
מסקנת החוקרים היא שאין הבדל משמעותי בסיכון לכישלון ובבטיחות בין מיקרוסטנט עם מיטומיצין C לעומת טרבקולקטומיה עם מיטומיצין C. 

Schlenker MB, Gulamhusein H, Conrad-Hengerer I, Somers A, Lenzhofer M, Stalmans I, Reitsamer H, Hengerer FH, Ahmed IIK
Efficacy, Safety, and Risk Factors for Failure of Standalone Ab Interno Gelatin Microstent Implantation versus Standalone Trabeculectomy
Ophthalmology 2017;124:1579-1588