מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי, שפורסמו בכתב העת Eye, עולה כי אין טיפול בזריקות Bevacizumab (אווסטין) לתוך הזגוגית אינו משפיע על התוצאות ארוכות הטווח בחולים עם גלאוקומה ניאו-וסקולארית, ולכן החוקרים ממליצים כי PRP (Panretinal Photocoagulation) ימשיך לשמש כטיפול העיקרי במצבים אלו.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את תוצאות טיפול לתוך הזגוגית של Bevacizumab ב-64 עיניים של 58 חולים עם גלאוקומה ניאו-וסקולרית, אל מול התוצאות עליהן דווח בעבר ב-99 עיניים של 93 חולים עם גלאוקומה ניאו-וסקולרית ללא טיפול IVB (Intravitreal Bevacizumab).

הלחץ התוך-עיני חודש לאחר האבחנה היה נמוך יותר בקבוצת הטיפול ב- Bevacizumab, אך הבדל זה לא נותר עם מעקב ממושך יותר והטיפול ב- Bevacizumab לא הביא לשיפור חדות הראיה בהשוואה לקבוצת הביקורת.

שיעור העיניים שנדרשו לשתל ניקוז גלאוקומה במהלך ששת החודשים הראשונים היה נמוך יותר בקבוצת הטיפול ב- Bevacizumab, אך ההבדל לא נותר עוד מובהק סטטיסטית לאחר שנתיים.

הטיפול ב-PRP הביא להפחתה משמעותית בשיעור ניתוחי גלאוקומה בעיניים שטופלו ב- Bevacizumab, אך Bevacizumab לא הפחית את שיעורי ניתוחי גלאוקומה בעיניים שטופלו ב-PRP.

על-בסיס ממצאים אלו, החוקרים כותבים כי על הטיפול במצבי גלאוקומה ניאו-וסקולרית להתחיל בתרופות להפחתת לחץ תוך-עיני ו-IVB מוקדם ככל הניתן (לרוב באותו יום של אבחנת גלאוקומה ניאו-וסקולרית).

במידה ואין אפשרות לטיפול מהיר ב-IVB לפני הניתוח, אזי ניתן IVB בחדר הניתוח במהלך ניתוח גלאוקומה (מאחר ומרבית החולים יידרשו להתערבות ניתוחית). לאחר IVB, לרוב מתכננים ניתוח גלאוקומה בתוך 1-2 שבועות הזריקה (בתלות ברמת בקרת לחץ תוך-עיני), מאחר ומעבר לתכונות האנטי-אנגיוגניות, הטיפול ב- Bevacizumab לתוך הזגוגית גם מפחית לחץ תוך-עיני ודימום לאחר-ניוח, ופועל כחומר נוגד-דלקת לשיפור תוצאות ניתוח גלאוקומה בחולים עם גלאוקומה ניאו-וסקולרית.

החוקרים ממליצים כי IVB ישמש כחלק ממשטר הטיפול הסטנדרטי לגלאוקומה ניאו-וסקולרית, אך על הרופאים להיות מודעים לכך ש-IVB אינו טיפול המרפא גלאוקומה ניאווסקולרית, אלא טיפול זמני בתסמיני המחלה.

Eye 2015

לידיעה במדסקייפ