התוצאות של Ocular Hypertension Treatment Study (OHTS) הראו שטיפול עשוי למנוע או לעקב את התפתחות גלאוקומה בחולים עם יתר לחץ תוך עייני.

מספר מחקרים אחרים מצביעים על כך שרוב החולים עם יתר לחץ תוך עייני ללא טיפול לא מפתחים גלאוקומה גם לאחר מעקב ארוך. 

כשמביאים בחשבון את תופעות הלוואי של טיפול ממושך להורדת לחץ תוך עייני העלולים לכלול יצירת ירוד וקושי בסיום הטיפול שהותחל, ייתכן שלא כל החולים עם יתר לחץ תוך עייני צריכים לקבל טיפול פרופילקטי. 

גם המחברים של ה- OHTS מסכמים שמהתוצאות שלהם אין להסיק שיש לטפל בכל המקרים עם יתר לחץ תוך עייני אלא שעל הרופאים לגלות תת-אוכלוסיות עם סיכון בינוני או גבוה לפתח גלאוקומה ולטפל בהם. אי לכך חשוב לאבחן תת-אוכלוסיות אלה שבסיכון רב יותר.

כיום ידוע ש- pseudoexfoliation glaucoma איננה גלאוקומה משנית נדירה המאובחנת רק בארצות סקנדינביות, אלא יכולה להופיע בכל העולם, אולם, עדיין יש צורך בהגדלת המודעות לחשיבותה.

ההשפעה של הפסאודואקספוליאציה על הפרוגנוזה של יתר לחץ תוך עייני הינה נושא חשוב בעיקר לאור הממצאים בנוגע ליתרונות שבטיפולים להורדת לחץ בחולי יתר לחץ תוך עייני.

מחקרים קודמים הראו ששכיחות התפתחות גלאוקומה גבוהה יותר בחולים עם פסאודואקספוליאציה בהשוואה לחולים ללא פסאודואקספוליאציה. נמצא שהפסאודואקספוליאציה מהווה גורם סיכון בלתי תלוי בחולי יתר לחץ תוך עייני. 

במחקרים אחדים נמצאה כבר שכיחות גבוהה של התפתחות גלאוקומה בחולי יתר לחץ תוך עייני עם פסאודואקספוליאציה אולם במחקרים אלה נמצאו ליקויים מתודולוגיים שונים.

המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את השפעת פסאודואקספוליאציה על הסיכון לפתח גלאוקומה בחולים עם יתר לחץ תוך עייני שאובחנו בבדיקות סקירה נרחבות לגלאוקומה שנערכו ב- Malmö כחלק מה- Early Manifest Glaucoma Trial.

המחקר התבצע בשבדיה, במחלקת העיניים של Malmö University Hospital, University of Lund, Malmö . המחקר התבסס על בדיקות סקר של 32918 משתתפים מבוגרים בין השנים 1992 ל- 1997.

המדד העיקרי היה התפתחות גלאוקומה לפי בדיקת שדה הראיה. משתתפים עם לחץ תוך עייני של 24 עד 32 מ”מ כספית ופסאודואקספוליאציה הושוו למשתתפים מתאימים עם לחץ דומה ללא פסאודואספוליאציה. ההתאמה הייתה בלחץ התוך עייני הבסיסי, הגיל והמין.

המשתתפים של שתי הקבוצות הוזמנו לבדיקות חוזרות בהן בוצעה בדיקה ממוחשבת של שדות הראיה ונבדקו גם חדות הראיה, הרפרקציה, הלחץ התוך עייני ועובי הקרנית המרכזית.

נמצא שלאחר מעקב ממוצע של 8.7 שנים (טווח של 6.3 עד 11.4 שנים) התפתחה גלאוקומה ב- 54 נבדקים המהווים 55.1% מתוך 98 נבדקים עם פסאודואקספוליאציה בבדיקה שבתחילת המחקר, ו- 27 נבדקים המהווים 27.6% מתוך 98 נבדקים ללא פסאודואקספוליאציה. ה-  risk ratio היה 2 ומשמעותי מאד מבחינה סטטיסטית.

המסקנה היא ששיעור המעבר מיתר לחץ תוך עייני לגלאוקומה היה גבוה פי שניים בנבדקים עם יתר לחץ תוך עייני ופסאודואקספוליאציה מאשר בקבוצת הביקורת שלהם. אי לכך פסאודואקספוליאציה הינו גורם סיכון בלתי תלוי חזק להתפתחות גלאוקומה בנבדקים עם יתר לחץ תוך עייני.

Grødum K, Heijl K,  Bengtsson B:
Risk of glaucoma in ocular hypertension with and without pseudoexfoliation

Ophthalmology 2005;112:386-390