סימה פולק, עובדת סוציאלית בית הורים בני ברק מרשת “ביחד” סוקרת את התסמינים המאפיינים אדם תשוש ואת דרכי הטיפול האפשריות לשימור איכות החיים בגיל השלישי
אוכלוסיית הגיל השלישי הולכת וגדלה ועימה גדלה אוכלוסיית הקשישים התשושים. פלח התשושים המשמעותי הוא בגילאי 80 ומעלה וגם פלח האוכלוסיה בגילאי 65-75 גדל בצורה ניכרת. מבחינה תפקודית יכול הקשיש התשוש להיות עצמאי, מוגבל או סיעודי.
המצב הבריאותי של בני הגיל השלישי שעונים להגדרה “תשושים” נוצר בעקבות מחלות כרוניות שגורמות לתפקוד ירוד. הקשישים ברובם צלולים או מעט מבולבלים אך עדיין יכולים לתקשר ולנהל אורח חיים נורמטיבי עם עזרה.
הקשיש התשוש עצמאי מתפקד בשארית כוחותיו בתנאים אופטימליים וללא סטרס, כל סטרס מינימלי עלול לגרום להידרדרות במצבו.
עולם הגריאטריה בוחן מזה מספר שנים כיצד לאתר את התשושים ולהתאים להם פעילות גופנית הולמת שתאט את ההידרדרות.
יש מספר בדיקות סריקה שמנסות לתת מענה לנושא :
• בדיקה פשוטה לבקש מהקשיש לקום מכיסא ללא עזרת ידיים ואז ללכת 3 מטרים הלוך ושוב, אם לוקח לו יותר מ10 שניות להשלים הליכה ואם הוא מתקשה בקימה מכיסא ללא עזרת ידיים מדובר בתשישות משמעותית.
• בדיקת Up &Go – בודקת זמן ביצוע משימת קימה מכסא, הליכה של 3 מטרים הלוך ושוב וחזרה למצב של ישיבה אם הבדיקה לוקחת מעל 20 שניות ואין בעיה נוירולוגית או אורטופדית משמעותית הרי יש תשישות בסבירות גבוהה.
• שאלונים למילוי עצמי המכסים נושאים של פעילות, הרגשה ובריאות – התשובות עשויות לכוון לתשישות, גם ירידה בלתי מוסברת במשקל מכוונת לתשישות.
התפקודים האינסטרומנטליים שמעידים שקשיש עונה על ההגדרה תשוש גוף
• נדרשת עזרה מעטה עד בינונית בתפקודים אינסטורמנטליים כגון כביסה, ניקיון , קניות, שימוש בכסף, נטילת תרופות , בישול וכו’.
• עזרה קלה בתפקודים הבסיסים או כלל לא (ניידות ומעברים, אכילה ,רחצה,הלבשה וכו’)
• קשיש שמתהלך עצמאית (יתכן שעם אביזר), בהיר מחשבה ושולט על הסוגרים.
• קשיש ששוכח לסגור את הגז, מפיל בדלי סיגריות על מיטה או על כורסא, שוכח לקחת מפתחות, נפילות במקומות שונים ובמיוחד באמבטיה, יציאה מהבית והליכה לאיבוד בדרך חזרה הביתה, קושי בשמירה על הגינה וניקיון בבית ועוד.
ערנות בני משפחה לכל שינוי בתפקוד ההורה חיונית
חשוב שבני המשפחה יעקבו אחר כל שינוי בהתנהגותו של ההורה הקשיש כי עלולים להתעורר מצבים מסכני חיים ואז נדרשת בחינת האפשרות למסגרת דיור לתשושים .
המסגרת מאפשרת חיים עצמאים לצד השגחה, פתרון לנושא הבדידות והקלה בנטל הטיפול שמצריך עזרה מרובה מהמשפחה לטובת איכות ואריכות חיים לקשיש התשוש.
אפשרויות הטיפול בקשישים התשושים:
מטפל זר- עובד שאינו תושב הארץ שמטפל בקשיש בביתו.
מטפלת מביטול לאומי – כל תושב ישראלי שהגיע לגיל פרישה זכאי לקבל חוק סיעוד. בתור חוק הסיעוד ניתן לקבל על פי מורכבות מצבו של הקשיש שעות מטפל העוזר לקשיש בפעילויות היומיום.
בתי אבות עם מחלקה לתשושי נפש בתי אבות אשר עובדים עם גורמי רווחה או באופן פרטי. המחלקה לתשושים פתוחה לחלוטין ליציאה וכניסה של הקשישים.
לקשישים תשושים יש תוחלת חיים קצרה ביותר בהשוואה לבני גילם שאינם תשושים, חשוב לשים לב למצב כדי לאתר את תחילתה של ההידרדרות ,לפני שהמצב מחמיר ואז לשקול העברה למסגרת של תשושים עצמאים . לקשישים תשושים קל יותר להסתגל למסגרת חוץ ביתית כשהתפקוד הקוגניטיבי והפיזי שלהם עדיין תקין יחסית וכך לתת מענה לבדידות שנוצרת וגם לשמר את איכות החיים לאורך זמן.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!