הודעת משרד הבריאות

היום התקיים הכנס הראשון בנושא הערכות מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסייה. הכנס הינו ביוזמת משרד הבריאות בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי. בכנס השתתפו שר הבריאות, מנכ”ל משרד הבריאות, מנכ”ל הביטוח הלאומי, אורחים מחו”ל ובכירים ממערכת הבריאות והרווחה בישראל.

לקראת הכנס ציין שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן: “אחד האתגרים המשמעותיים של מערכת הבריאות הוא הזדקנות האוכלוסייה.  הרפורמה לסיעוד ממלכתי – מחוייבת המציאות ותביא לשינוי דרמטי ביחס המדינה לאוכלוסייה המתגברת ולשיפור במצבם של אלפי הקשישים הסיעודיים. במקביל פועל משרד הבריאות במספר של תוכניות נוספות על מנת להיערך לגידול המבורך באוכלוסייה המבוגרת בישראל. בכדי שמדינת ישראל תהיה מוכנה כראוי להזדקנות האוכלוסייה יש צורך בהשקעה של משאבים רבים ברמה הלאומית ולא נרפה מכך”.

מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב ציין: “קצב הגידול במספר הקשישים צפוי לגדול פי 3 ו-4 בשנים הקרובות. אוכלוסיית ישראל מזדקנת ואנחנו עוד מעט נרגיש את זה. על מנת להיערך כראוי ולהיות מוכנים, יש צורך בפעילות מיידית. בנייה של מיטות אשפוז נמשכת שנים, הכשרה של גריאטר לוקחת 12 שנים לפחות. אנחנו נוקטים במגוון רחב של צעדים, אך נדרשת השקעה גדולה עוד יותר”.

להלן מקבץ נתונים בנושא הזדקנות האוכלוסייה, לקראת הכנס:

א.      דמוגרפיה

·         תוך 25 שנים אוכלוסיית בני 75 ומעלה תכפיל את עצמה מ-410 אלף בשנת 2015 ל-811 אלף בשנת 2039.

·         קצב הגידול של בני 75 הוא לקראת קפיצה משמעותית. מספר בני 75 נטו עולה בשנים האחרונות ב-5-10 אלף לשנה. ב-2021 הוא יעלה כבר ב-20 אלף וב-2025 ב-30 אלף כל שנה.

·         מערכת הבריאות בישראל מצליחה להביא לגידול מתמיד בתוחלת החיים של הציבור בישראל, גם תוחלת החיים של בני 65 ומעלה עולה והיא גוררת הוצאה גדולה יותר. ההצלחה של מערכת הבריאות בהארכת חיים מביאה עימה עלויות נוספות למערכת.

·         תוחלת החיים של האוכלוסייה עלתה בשנתיים בעשר השנים האחרונות (גברים  – 78.2 ב-2005 לעומת 80.1 ב-2015 ונשים 82.2 ו-84.1 בהתאמה). למעשה, כל יום תוחלת החיים שלנו גדלה בכ-5 שעות.

·         תוחלת החיים של גברים שהגיעו לגיל 80 עומדת על 89 שנים לעומת 90 בקרב נשים.

·         בשנים האחרונות גדל הפיצוי שקופות החולים מקבלות עבור גידול האוכלוסייה והן מקבלות היום פיצוי מלא על גידול האוכלוסייה. יחד עם זאת, לקופות החולים לא ניתן כל פיצוי על הזדקנות האוכלוסייה.

ב.      עלויות במערכת הבריאות

·         ההוצאה על מבוטח מעל גיל 75 עומדת על 23,000 לשנה לעומת 5,500   למבוטח ממוצע.

·         אדם בין 65 ומעלה מבקר במרפאות 22 פעמים בשנה בממוצע לעומת 8 פעמים בלבד לאדם צעיר יותר

·         עלות צריכת התרופות של אדם מעל גיל 65 היא 1,700 לשנה לעומת 650 בלבד לאדם צעיר יותר.

·         מערכת האשפוז- בני 65 ומעלה מהווים 11% מהאוכלוסייה אך 45% מהוצאות האשפוז בבתי החולים לעומת 55% של שאר 89 האחוזים.

ג.       תחלואה עודפת בקרב האוכלוסייה המבוגרת בישראל

·         השמנה 34% מבני 65-74 סובלים מהשמנה לעומת 24% בכלל האוכלוסייה.

·         סוכרת 30% מבני 65 ומעלה סובלים מסוכרת לעומת 10% בכלל האוכלוסייה.

ד.      תשתיות

·         רופאים בשנים הקרובות צפוי גל פרישה גדול של רופאים (אשר מקור רובם מעלייה מברה”מ לשעבר) כ-800 רופאים בשנה. בשנים האחרונות גדלו מסגרות ההכשרה לרופאים בישראל בצורה משמעותית וצפויים להגיע לכ-900 בשנים הקרובות. בנוסף, מדי שנה מקבלים רישיון מאות רופאים שלמדו בחו”ל.

·         רופאים גריאטריים 354 רופאים גריאטריים בישראל נמצאים מתחת לגיל פרישה. בשנים הקרובות צפויים להגיע לגיל פרישה כ8-16 רופאים בכל שנה. לאור היקפי ההתמחות בשנים האחרונות הצפי הוא שמספר המומחים החדשים בגריאטריה יגיע לכ-30 בשנה ויביא לגידול בשיעור הרופאים המומחים בגריאטריה ביחס לבני 65 ומעלה. 

·         אחיות שיעור האחיות בישראל הוא מהנמוכים ב-OECD  – בשנים האחרונות גדל פי שלוש מספר ההכשרות לאחיות בישראל. הגידול המשמעותי במספר ההכשרות יביא בהדרגה לגידול איטי בשיעור האחיות לאלף נפש.

·         מיטות כלליות שיעור המיטות הכלליות בישראל הוא אחד הנמוכים ביותר ב-OECD. קצב גידול האוכלוסייה והזדקנותה מחייבים פתיחה של למעלה מ-250 מיטות בשנה רק כדי לשמור על השיעור הנוכחי שגם הוא כאמור נמוך. תוספת המיטות לשנים 2017-2022 תביא לשמירה על שיעור המיטות המתוקנן הקיים היום. על מנת להבטיח שיהיו מספיק מיטות אשפוז לשנים 2022-2030 יש להתחיל כבר עכשיו בתכנון תוספת מיטות נוספת. להמחשה, המשמעות של תוספת של 250 מיטות בשנה היא  שב 2023-2030  צריכים לבנות כאן שני בתי חולים חדשים בגודל של בית החולים תל השומר.

·         מיטות סיעודיות בישראל מתחיל להיווצר מחסור במיטות לאשפוז סיעודי (כולל סיעודי מורכב). על מנת לעמוד בביקושים הצפויים יש לבנות כ-1,000 מיטות אשפוז חדשות בשנה.

ה.      סיעוד

·         מערכת הטיפול הסיעודי הציבורי הינה מפוצלת מאוד. אין רצף טיפולי, בירוקרטיה עצומה, אין תמריצים מערכתיים למניעה ודחייה של הידרדרות תפקודית.

·         הזכויות שניתנות לפרט אינן מספקות וכוללות במקרה החמור ביותר רק 3 שעות טיפול ביום. בנוסף, בני המשפחה באשפוז הסיעודי נדרשים לעמוד במבחני הכנסה לממן את ההשתתפות העצמית עבור הוריהם.

·         בני המשפחה, המטפלים העיקריים, נדרשים לשאת בנטל הכבד ללא כל סיוע מהמדינה. למעלה משליש מהם נאלצו לעזוב את מקום העבודה שלהם והם בקבוצה סיכון גדולה לדיכאון (70 אחוז מהם).

·         200,000 ישראלים מוגדרים כסיעודיים בישראל וההוצאה הלאומית על סיעוד עולה על 13 מיליארד בשנה.

·         מספר העובדים הזרים בסיעוד (היום כ-50,000) צפוי להכפיל את עצמו בתוך כ-20 שנים.

·         ההוצאה על ביטוח סיעודי פרטי עמדה בשנת 2015 על כ-3.4 מיליארד .