מהירות הליכה איטית הינה גורם המנבא תמותה בחולים מבוגרים עם אי-ספיקת לב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת JACC Heart Failure. עוד עולה מהנתונים כי מדד פשוט זה משפר את הדיוק של מדדי סיכון קליניים.

מחקר IMAGE-HF (Italian Multidimensional Assessment Group for Elderly with Heart Failure) הינו מחקר פרוספקטיבי להערכת מהירות הליכה, באמצעות בקשה מ-331 חולי אי-ספיקת לב, בגילאי 70 שנים ומעלה, ללכת בקצב הרגיל שלהם מרחק של 4 מטר.

ב-34.7% תועדה מהירות הליכה איטית בדרגה חמורה (עד 0.65 מטרים לשניה), כאשר ביתר תועדה מהירות הליכה בינונית (0.66-0.99 מטרים לשניה) או מהירה (1 מטר לשניה ומעלה).

הנתונים הצביעו על קשר משמעותי בין מהירויות הליכה ובין שיעורי התמותה לאחר שנה אחת (38.3%, 21.9% ו-9.1%, בהתאמה, p<0.001).

הוספת מהירות הליכה למדד 3C-HF הביאה לשיפור הדיוק בריבוד הסיכונים לתמותה מכל-סיבה לאחר שנה אחת (סך שיפור סיווג מחדש של 0.49, p<0.001), אשפוזים עקב אי-ספיקת לב (סך שיפור סיווג מחדש של 0.37, p<0.001) ותמותה מכל-סיבה ו/או אשפוזים בש אי-ספיקת לב (סך שיפור סיווג מחדש של 0.43, p<0.0001).

לא תועדה קורלציה משמעותית בין מהירות הליכה ובין מדד סיכון קליני, עדות כי מהירות ההליכה מהווה תחום נפרד, שלא נכלל בהערכות הכלולת במדד הסיכון.

בתחילת המחקר, מדד 3C-HF עמד על 19.7 נקודות, בממוצע, עם מדד תפקודי לפי סיווג NYHA של 2.7 ומקטע פליטה של חדר שמאל של 35%, למרות טיפול אופטימאלי לאי-ספיקת לב. מניתוח רב-משתנים עלה כי באלו שהלכו לאט תועדו שיעורי הישרדות גרועים יותר משמעותית לאחר שנה אחת, בהשוואה לאלו שהלכו מהר, זאת ללא תלות בגורמים פרוגנוסטיים קונבנציונאליים של אי-ספיקת לב, כולל גיל, לחץ דם סיסטולי נמוך יותר, מקטע פליטה של חדר שמאל נמוך מ-20%, מדד תפקודי לפי סיווג NYHA של 3 או 4, אנמיה, והעדר טיפול בחסמי ביתא.

מהירות הליכה איטית זוהתה גם כגורם מנבא בלתי-תלוי לאשפוזים בשל אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 0.697, p=0.004), ואשפוזים מכל סיבה (יחס סיכון של 0.741) לאחר שנת מעקב אחת.

JACC Heart Fail 2016

לידיעה במדסקייפ