Geriatrics

טיפול ב-Rivastigmine מסייע במניעת נפילות של חולי פרקינסון (Lancet Neurol)

הטיפול במינונים גבוהים של Rivastigmine (אקסלון) מביא להפחתת שיעור הנפילות בחולים עם מחלת פרקינסון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש בשלב 2, שפורסמו בכתב העת Lancet Neurology במהלך חודש ינואר.

מדובר במחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, כפל-סמיות, בשלב 2, שנערך ב-North Bristol NHS Trust Hospital בבריטניה, בחולים עם מחלת פאקינסון שגויסו מהקהילה ומבתי חולים. הם כללו חולים עם לפחות נפילה אחת בשנה שקדמה לגיוס למחקר. החוקרים התמקדו בחולים שהצליחו ללכת למרחק של 18 מטרים ללא עזרה, ללא חשיםה קודמת לטיפול במעכבי אצטילכולינאסטרז, ולא סבלו מדמנציה.

מהתוצאו עולה כי החולים חולקו באקראי לטיפול ב- Rivastigmine או פלסבו. מינון Rivastigmine הועלה מ-3 מ”ג ליום למינון היעד של 12 מ”ג ביום לאורך 12 שבועות. תוצא הסיום העיקרי של המחקר היה ההבדל בוראביליות זמני צעדים בין שתי הקבוצות לאחר 32 שבועות, לאחר תקנון לגיל, מצב קוגניטיבי, וריאביליות זמני צעדים ומספר נפילות בשנה החולפת.

החוקרים התבססו על מד האצה להערכת וריאביליות זמני צעידה בשלושה מצבים: הליכה רגילה, משימה כפולה פשוטה עם שטף דיבור (הליכה בזמן אמירת מילים המתחיות באות מסוימת) ומשימות מורכבות משולבות עם החלפת שטף דיבור (הליכה תוך ציון מילים, החלפה בין שתי אותיות אלף-בית).

בתקופה שבין 4 באוקטובר, 2012 ועד 28 במרץ, 2013, נכללו 130 חולים שחולקו באקראי, 65 לטיפול ב- Rivastigmine ו-65 לטיפול בפלסבו. לאחר 32 שבועות, בהשוואה לחולים שחולקו לטיפול פלסבו, באלו שחולקו לטיפול ב- Rivastigmine חל שיפור בוריאביליות זמני צעידה להליכה רגילה והמשימה המשולבת הפשוטה. השיפור בזמני צעידה ווריאביליות ביצוע המשימה הכפולה לא היה שונה משמעותית בין הקבוצות.

תופעות לוואי במערכת העיכול היו נפוצות יותר בקבוצת הטיפול ב- Rivastigmine, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (בחילות הופיעו לרוב ב-31% מהחולים תחת Rivastigmine לעומת 5% מהחולים בקבוצת הפלסבו; הקאות הופיעו ב-17% מקבוצת הטיפול ב- Rivastigmine וב-5% מקבוצת הפלסבו.

החוקרים מסכמים וכותבים כי Rivastigmine עשוי לשפר את יציבות מערכת העיכול והפחתת תדירות נפילות. דרושים מחקרים נוספים לאישור הממצאים.

Lancet Neurol. Published online January 12, 2016

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה