Geriatrics

צוות משימה בארצות הברית יוצא כנגד בדיקות סקר שגרתיות להפרעה בתפקוד קוגניטיבי (Ann Intern Med.)

מסקירה חדשה ע”י ה-USPSTF (U.S. Preventive Services Task Force) עולה כי אין עדויות מספקות בכדי להמליץ על בדיקות סקירה שגרתיות להערכת הידרדרות קוגניטיבית במבוגרים בתנאי רפואה ראשונית.

הסקירה שפורסמה בכתב העת Annals of Internal Medicine מהווה עדכון לסקירה קודמת של הארגון בשנת 2003, שמצאה כי אין עדויות מספקות להמלצה בעד או נגד בדיקות סקר שגרתיות לדמנציה במבוגרים.

הסקירה הנוכחית בחנה את העדויות בנוגע לבדיקות סקירה לדמנציה וליקוי קוגניטיבי קל במבוגרים המתגוררים בקהילה, בגילאי 65 שנים ומעלה, ללא סימנים או תסמינים של ליקוי קוגניטיבי. הסקירה כוללת את העדויות לתועלת, נזקים ומאפייני בדיקות הסקירה והתועלת והנזקים של הטיפולים הנפוצים ואפשרויות הטיפול במבוגרים עם ליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה מוקדמת.

המומחים קבעו כי חסרות עדויות בנוגע לבדיקות סקירה לליקוי קוגניטיבי וכי לא ניתן לקבוע את המאזן בין התועלת והנזקים. אך בהצהרה בתגובה לסקירת ה-USPSTF, מאיגוד ה-Alzheimer’s Association נמסר כי חשוב מאוד להבין כי העדר העדויות מספקות לתועלת של בדיקות הסקירה אינו דומה לעדויות כי אין תועלת לבדיקות אלו.

אחד המומחים בצוות המשימה הסביר כי הם לא יכלו להמליץ בעד או נגד בדיקות סקירה שגרתיות. עם זאת, חשוב להבחין בין האמור לאנשים אסימפטומטיים. אין ספק כי במקרים בהם המטופל מביע חשש מפני תפקוד הזיכרון שלו, יש להשלים את ההערכה.

המומחים מסבירים כי יש די אינפורמציה בכדי לקבוע כי הבדיקות להערכת ליקוי קוגניטיבי עשויות לסייע להבין טוב יותר אם החולים נדרשים להערכה נוספת. אך אין עדויות לפיהן שימוש שגרתי בבדיקות אלו בכלל האנשים בגילאים מסוימים עשוי להביא לתוצאות טובות יותר.

מומחי ה-USPSTF בחנו את הטיפול התרופתי וטיפולים לא-תרופתיים לליקוי קוגניטיבי ומצאו יותר עדויות בהשוואה לסקירה משנת 2003, אך לא אספו מספיק ראיות כי אלו מביאים לשיפור במצב הרפואי.

באשר לטיפול תרופתי, התועלת מתונה ובעלת חשיבות קלינית לא-ברורה ולתרופות ייתכנו תופעות לוואי. בעוד שטיפול לא-תרופתי דוגמת אימון קוגניטיבי עשוי לסייע בחלק מהמצבים, שוב, חסרות עדויות לתועלת בטווח הארוך.

במטרה להמליץ על בדיקות סקירה שגרתיות דרושות עדויות טובות יותר כי גישה זו תביא לתוצאות טובות יותר למטופל. מחקרים אלו לא נערכו באופן נרחב באוכלוסייה ולכן דרושים מחקרים נוספים להערכת ההשפעות של בדיקות סקירה ושל התערבויות.

Ann Intern Med. Published online March 25, 2014

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה