במאמר שפורסם במהלך חודש ספטמבר בכתב העת Lancet מדווחים חוקרים על ירידה של כמחצית בשיעורי התמותה במהלך 90 ימים לאחר ניתוחים להחלפת מפרק הירך, לצד אימוץ ארבע גישות לניהול החולים. הממצאים מבוססים על מחקר שכלל למעלה מ-400,000 מקרים בווילס ואנגליה.
החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר National Joint Registry for England and Wales, וקשרו את הנתונים עם מאגר הנתונים אודות מקרי תמותה. מבין 409,096 חולים שעברו ניתוח להחלפת מפרק הירך בשל אוסטיאוארתריטיס בתקופה שבין אפריל 2003 ועד דצמבר 2011, החוקרים זיהו 1,743 מקרי תמותה בתוך 90 ימים מהניתוח.
מהנתונים עולה כי חלה ירידה בשיעורי התמותה הללו לאחר 90 ימים, מ-0.56% בשנת 2003 (72 מקרי תמותה מתוך 12,621 ניתוחים) ל-0.29% בשנת 2011 (164 מקרי תמותה מתוך 60,727 ניתוחים). לאחר תקנון לגיל ומין, החוקרים זיהו ירידה של כמחצית בסיכון היחסי משנת 2003 לשנת 2011.
מספר משתנים קליניים נקשרו עם שיעורי תמותה נמוכים יותר לאחר תקנון למין, קבוצת גיל ומחלות רקע: גישה ניתוחית אחורית (יחס סיכון של 0.82); טיפול תרופתי למניעת פקקת ורידים עם הפרין, עם או ללא אספירין (יחס סיכון של 0.79); טיפול מונע מכאני (יחס סיכון של 0.85) והרדמה ספינאלית לעומת כללית (יחס סיכון של 0.85).
בנוסף, החוקרים מצאו כי סוג התותב לא נקשר עם שיעורי התמותה וכי זוהה קשר בין עודף משקל ובין שיעורי תמותה נמוכים יותר (יחס סיכון של 0.76) באלו עם מדד מסת גוף בטווח 26-30 ק”ג למטר בריבוע. עם זאת, החוקרים מציינים כי קרוב ל-60% מהנתונים אודות מדד מסת הגוף היו חסרים וכי החישוב יוצא מנקודת הנחה שהמחסור בנתונים הוא אקראי.
אימוץ נרחב של גישות קליניות פשוטות לטיפול בחולים (גישה ניתוחית אחורית, טיפול מניעתי תרופתי ומכאני והרדמה ספינאלית) עשויים להביא לירידה נוספת בשיעורי התמותה.
מהנתונים עולה קשר בין מצב בריאותי ירוד ובין עליה משמעותית בסיכון לתמותה, כאשר מחלת כבד בינונית או חמורה לוותה בעליה של כמעט פי עשר בסיכון לתמותה בתוך 90 ימים (יחס סיכון של 9.70). ממאירות גרורתית לוותה בעליה של פי שבע בסיכון לתמותה, ואוטם לבבי, אי-ספיקת לב וסוכרת לוו כולם בעליה של פי 2-3 בשיעורי התמותה בתוך 90 ימים מניתוח להחלפת מפרק הירך.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!