בקרב גברים אמריקאים בגילאי 40 שנים ומעלה נרשמה עליה של פי שלוש בשיעורי הטיפול החליפי באנדרוגנים בין השנים 2001-2011, כולל עליה של למעלה מפי חמש בשימוש בהורמוני טסטוסטרון כג’ל מקומי, כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine.
החוקרים בחנו נתוני הנפקת מרשמים, עם נתונים אודות כ-10.74 מיליון גברים בגילאי 40 שנים ומעלה. במהלך תקופת המחקר, הטיפול באנדרוגנים עלה בקרב גברים בגילאי 40 ומעלה, מ-0.81% בשנת 2001 ל-2.91% בשנת 2011. עד שנת 2011, 2.29% מהגברים בשנות הארבעים לחייהם ו-3.75% מהגברים בשנות השישים לחייהם נטלו סוג כלשהו של טיפול אנדרוגני חליפי. השימוש באנדרוגנים היה נפוץ יותר בקרב גברים שהתגוררו בדרום (3.77% בשנת 2010 בכלל הגברים בגילאי 40 ומעלה) ונמוך יותר בגברים שהתגוררו בצפון-מזרח (1.60%).
מהממצאים עולה כי כ-20% מכלל המטופלים החדשים קיבלו את הטיפול למשך 30 ימים, או פחות, וכי במרבית הגברים לא הייתה עדות ברורה להתוויה אפשרית לטיפול אנדרוגני חליפי, ומכאן עולה כי הסיבות הקליניות להתחלת הטיפול הן מורכבות. דרושים מחקרים נוספים להערכת ההיקף בו גברים עם רמות טסטוסטרון תקינות ותסמינים שאינם חד-משמעיים פונים לסיוע ומקבלים טיפול אנדרוגני חליפי, בעיקר בשל החשש מפני תופעות קרדיווסקולארית ורעילות אחרת של הטיפולים הללו.
מומחים בתחום כותבים כי לא ברור אם הקמפיין לטיפול אנדרוגני חליפי נובע מרצון אמיתי לסייע לגברים או מתאוות בצע בלבד, וקוראים להכיר באפשרות זו, כאשר ייתכן כי גברים רבים מקבלים טיפול החושף אותם לסיכונים אפשריים, כאשר כל התסמינים שלהם אינם נוגעים כלל וכלל לרמות הטסטוסטרון בגופם.
JAMA Intern Med. 2013;1458-1460
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!