Geriatrics

התועלת של Gantenerumab בטיפול במחלת אלצהיימר (Arch Neurol)

הטיפול ב- Gantenerumab הביא לירידה תלוית-מינון בכמות העמילואיד במוחם של חולים עם מחלת אלצהיימר בדרגה קלה עד בינונית, כך עולה ממחקר קטן שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Archives of Neurology. עם זאת, החוקרים מוסיפים כי לא תועדה השפעה עקבית לטיפול על המדדים הקוגניטיביים בקבוצת המטופלים ולא ברור אם הפחתת העמילואיד במוח תתורגם לתועלת קלינית.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 16 חולים במחלת אלצהיימר, בגילאי 50-90 שנים, שלקחו חלק בתת-מחקר PET (Positron Emission Tomography). החוקרים התמקדו בחולים עם אבחנה סבירה של מחלת אלצהיימר, בהתאם לקריטריונים המקובלים, מבחן מיני מנטל של 16-26, בדיקת MRI עם ממצאים המתאימים למחלת אלצהיימר, ומדד Hachinski Ischemia Score של 4 ומטה. בדיקת גנוטיפ APOE בוצעה בכל המשתתפים.

החולים חולקו לטיפול תוך-ורידי ב- Gantenerumab (60 מ”ג, 6 חולים;  200 מ”ג, 6 חולים) או פלסבו (4 חולים), שניתנו פעם בארבעה שבועות, עם סך כולל של שבעה מחזורי טיפול, אך בשל הפסקה מוקדמת של הטיפול ב- Gantenerumab במינון 200 מ”ג, לא כל המשתתפים טופלו בשבעה מחזורים.

בקבוצת המטופלים במינון 60 מ”ג, כל החולים קיבלו שבעה מחזורי טיפול, בעוד שבקבוצת המטופלים במינון 200 מ”ג, חולה אחד טופל בחמישה מחזורי טיפול, שני חולים טופלו בארבעה מחזורים, שני חולים בשלושה מחזורים וחולה אחד טופל שני מחזורי טיפול בלבד. בקבוצת הפלסבו, שני חולים קיבלו שבעה מחזורי טיפול, חולה אחד קיבל חמישה מחזורי טיפול וחולה אחד קיבל שני מחזורי טיפול בלבד.

מהתוצאות עולה כי בהשוואה לפלסבו, אחוז הירידה הממוצע מתחילת המחקר בעמילואיד בקורטקס המוח עמד על 15.6% בקבוצת המטופלים במינון 60 מ”ג ו-35.7% בקבוצת הטיפול ב-200 מ”ג. הממצאים מקבוצת הפלסבו תומכים בתוצאות מחקר קודם לפיו עומס העמילואיד ממשיך לגדול בחולים רבים עם מחלת אלצהיימר בדרגה קלה עד בינונית.

בשני חולים שטופלו ב- Gantenerumab, שהיו הומוגיזוטים ל-APOE ε4, הודגמה אבנורמליות בבדיקת FLAIR (Fluid Attenuated Inversion Recovery), שהתאימה לדלקת או בצקת וזוגנית, לאחר שני מינונים וארבעה מינונים של 200 מ”ג. שני החולים פיתחו גם מיקרו-דימומים. תופעות הלוואי חלפו עצמונית לאחר הפסקת הטיפול.

האבנורמליות בבדיקת FLAIR הייתה בולטת במיוחד באזורים בהם חלה הירידה הגדולה ביותר בנפח עמילואיד.

בעקבות הממצאים, החוקרים מתכננים לערוך מחקר בשלב 2 להמשיך ולבחון את התועלת הקלינית של Gantenerumab.

Arch Neurol. Published online October 10, 2011

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה