גברים עם תסמינים של דרכי השתן התחתונות (קרוי LUTS, כקיצור ל-Lower Urinary Tract Symptoms) לרוב אינם זוכים להערכה מקיפה דיו, בין אם נבדקים במרפאות מומחים או על-ידי רופא המשפחה, כך מדווחים חוקרים מסקוטלנד בעקבות תוצאות מחקר חדש שהוצגו בכנס השנתי ה-41 של International Continence Society.
לדברי החוקרים, רופא המשפחה אינו מקפיד על הבדיקות המומלצות לפי הקווים המנחים, ומצד שני, במרפאות המומחים נערכות בדיקות יקרות ומיותרות. תסמינים של דרכי השתן התחתונות נפוצים מאוד ושכיחותם עולה עם הגיל, כאשר עד 40% מהגברים בגיל 60 ומעלה מדווחים על תסמינים מסוימים הפוגעים במהלך חייהם.
בשנת 2010, פורסמו הנחיות מטעם NICE (National Institute for Health and Clinical Excellence) בנוגע להערכה וטיפול בתסמיני LUTS בגברים. במחקר הנוכחי, החוקרים ביקשו להעריך עד כמה מקפידים רופאים על ההנחיות ועקבו אחר מדגם שכלל למעלה מ-3,000 גברים מרחבי בריטניה.
החוקרים מצאו כי ההיענות לקווים המנחים הייתה נמוכה.
הנחיות NICE ממליצות על הצגת שאלות בנוגע לשליטה במתן שתן, תוך התייחסות לטיפול תרופתי שנוטל המטופל ועשוי להחמיר תסמיני דרכי שתן תחתונות, ובמידת הצורך, להחליף את הטיפול התרופתי במטרה להקל על ההשפעה, לערוך בדיקת שתן, בדיקת בטן ובדיקה רקטאלית.
עם זאת, מבין המטופלים בגיל 65 ומעלה, רק 56% מאלו שאושפזו נשאלו אודות שליטה במתן שתן, ושיעור זה עמד על 79% מהגברים במרפאות אמבולטוריות. 23% מהגברים המאושפזים ו-27.5% מהגברים במרפאות ראשוניות נשאלו אודות טיפול תרופתי העשוי להחמיר תסמיני דרכי שתן תחתונות. שינויים בתרופות נערכו ב-29% מהגברים המאושפזים וב-28% מהגברים במרפאות ראשוניות.
בדיקת שתן תועדה ב-75% מהגברים המאושפזים ו-71% מהגברים במרפאות ראשוניות ; בדיקת בטן תועדה ב-82.5% מהגברים המאושפזים ו-36% מהגברים במרפאות ראשוניות ובדיקה רקטאלית ב-50% ו-26%, בהתאמה.
בנוסף, בדיקות שנערכו במסגרת אשפוז או במסגרת אמבולטורית כללו בדיקות שאינן מומלצות לפי הנחיות NICE, בהן הערכת eGFR (Estimated Glomerular Filtration Rate) ללא עדות לליקוי כלייתי, שנערכו ב-39% מהגברים, בדיקות הדמיה להערכה שגרתית ב-36%, הערכת שארית שתן לאחר התרוקנות ב-39%, הערכת קצב זרימה ב-20% וציסטוסקופיה ב-23%.
החוקרים כותבים כי בשורה התחתונה, כולם קיבלו טיפול שאינו מספק. בחולים מאושפזים נערכו בדיקות מתוחכמות יותר מאלו שהיו נדרשות במכונים פרטיים. אלו היו הבדיקות שלא נדרשו, בעיקר מאחר שהמרפאות מנוהלות ע”י רופאים מומחים. רופאי המשפחה לא ערכו בדיקות מיותרות אלו, אך לא הקפידו גם על הבירור הנדרש.
למרות שהמחקר נערך בבריטניה, התוצאות תקפות גם בארצות הברית ובמדינות אחרות.
מתוך הכנס השנתי ה-41 של International Continence Society
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!