Geriatrics

התועלת ארוכת הטווח של DBS בטיפול בחולי פרקינסון (Arch Neurol)

לאחר עשר שנות מעקב אחר חולי פרקינסון שטופלו ב-STN-DBS (Subthalamic Nucleus Deep Brain Stimulation) עולה כי השיפור המוטורי הנובע מהטיפול נותר לאורך זמן ארוך. עם זאת, חלק מהתועלת הראשונית הצטמצמה עם הזמן, בעיקר עקב אובדן פרוגרסיבי ניכר של תועלת הטיפול על סימנים אקסיאליים.

החוקרים התמקדו בתוצאות הטיפול ב-STN-DBS בחולי פרקינסון לאחר עשר שנים.

המחקר כלל מעקב במשך 10 שנים אחר 41 חולים שעברו את הניתוח בבית חולים בטורונטו. כל החולים סבלו ממחלת פרקינסון מתקדמת ועברו השתלה דו-צדדית של DBS לגרעין STN (Subthalamic Nucleus).

החוקרים התבססו על פרוטוקול Core Assessment Program for Surgical and Interventional Therapies in Parkinson’s Disease והחולים צולמו בתחילת המחקר ולאחר שנה, חמש שנים ועשר שנים.

התוצא העיקרי היה השינוי במדד המוטורי לפי UPDRS (Unified Parkinson’s Disease Rating Scale) בין קבוצת חולים תחת טיפול ב-DBS ללא טיפול תרופתי, בהשוואה לחולים ללא טיפול ב-DBS וללא טיפול תרופתי, לאחר עשר שנים. יעדים משניים כללו את השינוי במדד המוטורי לפי UPDRS בין חולים שקיבלו טיפול תרופתי ללא DBS ואלו שקיבלו טיפול תרופתי ו-DBS, מדד UPDRS II, מדדים להערכת שינויים בתפקוד המוטורי ודיסקינזיה לפי UPDRS IV, ומינון התרופות נגד פרקינסון בנקודות זמן שונות.

מבין 41 החולים שעברו השתלת DBS בין השנים 1996-2000, 18 היו זמינים להערכה. מבין 23 הנותרים, תועדו 12 מקרי תמותה: 3 עקב דלקת ריאות על-רקע אספירציה, שניים עקב אלח-דם, אחד בשל סרטן קיבה, אחד בשל הפרעת קצב, אחד בשל שבץ מוחי ואחד בשל דימום מוחי משנית לחבלת ראש. 11 חולים אבדו במהלך המעקב,כולל תשעה שהתגוררו רחוק ולא יכלו לשוב להערכה ושניים שאבדו מסיבה לא-ידועה.

למרות מספר גבוה של חולים שאבדו במהלך תקופת המעקב, טיפול ב-STN-DBS הביא לשיפור משמעותי במדד המוטורי הכולל לפי UPDRS (p=0.007) וכן ברעד במנוחה (p=0.01), רעד בפעולה (p=0.02) וברדיקינזיה (p=0.01).

החוקרים מדווחים כי הממצאים עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים שכללו מעקב בן חמש שנים, ומחקר שפורסם לאחרונה בעשרים חולים עם מעקב בן שמונה שנים.

תופעות הלוואי לא היו שונות משמעותית לאחר עשר שנים, בהשוואה לתופעות הלוואי לאחר שנה ולאחר חמש שנים. במהלך תקופת המעקב החוקרים שמו לב כי לאחר הניתוח חלה עליה במשקל הגוף, כאשר בהמשך נרשמה ירידה במשקל הגוף. בחמש השנים האחרונות למעקב, ארבעה חולים ענו על הקריטריונים לאבחנת דמנציה. החוקרים סבורים כי תופעות אלו קשורות יותר בהתקדמות דמנציה מאשר בטיפול שניתן.

למחקר מספר מגבלות, כולל העדר קבוצת ביקורת והערכה המבוססת על כפל-סמיות, שיעור פורשים גבוה מהמחקר וגודל מדגם קטן יחסית. עם זאת, הממצאים מספקים תמיכה נוספת ליעילות ארוכת הטווח של גירוי גרעין STN בחולים עם מחלת פרקינסון מתקדמת, עם שיפור מוטורי ממושך עד עשר שנים לאחר הניתוח.

Arch Neurol. Published online August 8, 2011

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה