מה בין מקטע פליטה גבוה ובין תמותה בקרב נשים מבוגרות לאחר תסמונת כלילית חריפה? (מתוך American Heart Journal)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון נובמבר של ירחון American Heart Journal עולה כי מקטע פליטה גבוה מהתקין עלול למעשה להגביר את הסיכון לתמותה לאחר תסמונת כלילית חריפה בקרב נשים מבוגרות.

לדברי החוקרים, ממצאיהם אלו מטילים ספק בהנחה לפיה אם תפקוד הלב הינו גבוה לאחר תסמונת כלילית חריפה, הרי שמצבו של החולה טוב. הם מציינים כי עיקר ההתמקדות בטיפול בתסמונת כלילית חריפה הינה בחולים אשר מראים מקטע פליטה של חדר שמאל (Left ventricular ejection fraction, LVEF) של פחות מ-55%. ואכן, כאשר בחנו במחקרם זה למעלה מ-5,000 נשים (בגילאי 65 שנים ומעלה) אשר אושפזו בהתוויה זו, מצאו החוקרים כי אלו עם LVEF נמוך הראו את התוצאות הגרועות ביותר, וכי 12% מהן מתו במהלך האשפוז.

עם זאת, תוצאות המחקר הראו בנוסף כי 2.8% מהנשים שהראו LVEF גבוה (למעלה מ-65%) מתו אף הן במהלך האשפוז, וזאת בהשוואה ל-1.8% בלבד באלו עם מקטע פליטה תקין (p=0.003). החוקרים מזכירים כי המדובר בהבדל קטן בלבד בסיכון המוחלט, אולם לאור השכיחות הרבה של המחלה הרי שעשויה להיות להבדל זה משמעות קלינית.

בהשוואה לנשים עם LVEF בטווח הנורמה, נמצא כי הנשים בקבוצת ה-LVEF הגבוה הראו בנוסף סיכון יותר מכפול לתמותה תוך שישה חודשים מהשחרור מבית החולים (OR, 2.5; p=0.01) וסיכון יותר מכפול לדום לב או פרפור חדרים (OR, 2.5; p=0.01).

מומחה בתחום אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים טוען כי הממצאים הינם בעלי משמעות קלינית, אולם אינם מפתיעים. לדבריו, על פי רוב אין מצפים למקטע פליטה גבוה לאחר תסמונת כלילית חריפה, כך שיתכן והדבר משקף גורמים אחרים, כגון אנמיה, תת-לחץ דם, טונוס סימפתטי מוגבר ונפח פעימה נמוך.

המומחה מוסיף כי מאחר והמנגנון העומד בבסיס התפקוד הלבבי הגבוה אינו ידוע, לא ניתן לקבוע שמא טיפול זה או אחר או התערבות כלשהי יסייעו בצמצום הסיכון לתוצאות השליליות שנקשרו בו. לטענתו ההתערבות היעילה ביותר הסבירה הינה מינון יעיל של חסמי בטא.

לדברי המומחה, ממצאי המחקר הנוכחי עשויים לסייע באיתור חולים הצפויים להרוויח יותר כתוצאה מדה-פיברילטור, אם כי הוא מזכיר כי בשלב זה התוצאות הינן בגדר העלאת השערות בלבד, וכי יש צורך בהמשך המחקר בתחום בטרם ניתן יהיה לשנות על בסיסן את העשייה הקלינית.

החוקרים מציינים כי ניסו בנוסף- וללא הצלחה- למצוא קורלציה בין מקטע פליטה גבוה ובין תמותה בגברים. לדבריהם, היעדר קשר שכזה עשוי להוות דוגמא נוספת בין המינים ביחס לתסמינים ולתוצאות של מחלת לב. בינתיים, טוענים החוקרים כי אין בכוונתם לשנות את האופן בו מטפלים בנשים אלו. לעת עתה, הם מסבירים, הממצאים עשויים להשפיע על ההערכות של תחלואה ותמותה בחולים, ואולי להשפיע על החלטות ביחס לשימוש בשיטות אבחנתיות אחרות לזיהוי חולים המצויים בסיכון לתמותה לבבית פתאומית.

Am Heart J 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן