מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה- WSC, עולה כי חולים קשישים מאוד עם שבץ איסכמי הינם בעלי גורמי סיכון השונים מאלו הקיימים בצעירים יותר.
החוקרים מציינים כי לא הודגם שוני במידת החומרה של שבץ בין אלו מעל גיל 80 שנים ובין אלו המעירים יותר. בנוסף, הקשישים אשר שרדו שנה אחת לאחר האירוע הינם בעלי פרוגנוזה טובה.
לדברי החוקרים, הסיכון לפרפור פרוזדורים ושבץ הקשור בכך גובר באופן משמעותי עם העלייה בגיל, מ- 1.5% בגילאי 50 59 שנים ועד 23.5% באלו בני 80 89 שנים. גורמי סיכון אחרים, לעומת זאת, אינם מוגדרים בצורה כה מובהקת.
המחקר הנוכחי כלל מידע שנאסף באופן פרוספקטיבי אודות 757 חולים ששוחררו מאשפוז עם אבחנה של אוטם איסכמי שאושרה ב- CT.
מאפיינים של נבדקים מבוגרים יותר עם שבץ איסכמי לעומת נבדקים צעירים
מאפיין | גיל 80 ומעלה (279 נבדקים) | עד גיל 80 (478 נבדקים) | P value |
נשים (%) | 65 | 42 | < .001 |
פרפור פרוזדורים (%) | 39.1 | 23 | < .001 |
סוכרת (%) | 10.6 | 18 | .009 |
היפרכולסטרולמיה (%) | 36.8 | 47.3 | .012 |
היפרהומוציסטאינמיה (%) | 32.9 | 24 | .017 |
אוטם לבבי בעבר (%) | 32.2 | 24.9 | .035 |
עישון (%) | 14.3 | 44.8 | < .001 |
בקרב נבדקים ששרדו שבץ לפחות שנה אחת לאחר מכן, החוקרים מציינים כי מדד הפעילות היה נמוך יותר בקבוצת הגיל המבוגרת יותר עם ניקוד של 75 לעומת 87 עבור נבדקים מתחת לגיל 80 שנים (P < .001). ניקוד גבוה יותר ביטא למעשה יכולת לחיות ללא תלות בעזרה.
על אף שחומרת שבץ לא הייתה שונה בין שתי הקבוצות, הקבוצה המבוגרת יותר הייתה בעלת ניקוד גבוה יותר במדד Rankin המשופר לפני השבץ, בהופעת השבץ ושנה לאחר מכן, ממצא המורה על מוגבלות רבה יותר בקבוצת הגיל מעל 80 שנים.
החוקרים מסכמים כי הבנת גורמי הסיכון במבוגרים ובמבוגרים מאוד יכולה לסייע בהתמקדות בשיטות מניעה, ומוסיפים כי לאור הפרוגנוזה הטובה שיש לאלו השורדים מעל לשנה לאחר אירוע מוחי, אין להתייאש גם כאשר מדובר בקשיש מעל גיל 80.
בתגובה על המחקר, ציינו המומחים כי יש לזכור כי המחקר בוצע במרכז רפואי אחד, ולא בוסס על כלל האוכלוסיה ועל כן ייתכן וממצאיו מוטים.
מתוך ה- 7th World Stroke Congress, שנערך באוקטובר 2010, בסאול, דרום קוריאה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!