Geriatrics

האם השימוש בביספוספונטים קשור בסיכון להתפתחות סרטן הושט? (מתוך JAMA)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר עוקבה חדש אשר פורסם בגיליון יולי של ירחון Journal of the American Medical Association (JAMA) עולה כי השימוש בביספוספונטים פומיים אינו קשור בצורה משמעותית עם התפתחות סרטן הושט או הקיבה.

מחקר זה רואה אור כשנה לאחר דיווח של ה-Food and Drug Administration (FDA) האמריקאי אודות 23 מקרים של סרטן הושט אשר אירעו בין השנים 1995 ו-2008 בקרב חולים המטופלים ב-Alendronate ו-31 מקרים נוספים שאירעו בקרב חולים העושים שימוש במגוון תכשירים מסוג ביספוספונטים באירופה וביפן. לדברי החוקרים, אותם מקרים הצביעו על קשר אפשרי בין ממאירות ובין השימוש בביספוספונטים.

בעקבות כך, ביקשו החוקרים לבחון את הקשר האפשרי בין סוגים אלו של סרטן ובין השימוש הפומי בביספוספונטים, אשר עלה בצורה דרמטית לדבריהם בשנים האחרונות בעולם המערבי. הם מזכירים כי קשר זה לא הודגם בשני מחקרים קטנים יותר אשר פורסמו לאחרונה, וזאת בניגוד לקשר שהוכח בין השימוש הפומי בתכשירים אלו ובין אסופגיטיס.

החוקרים מסבירים כי ביספוספונטים פומיים ידועים כגורמים לדלקת חמורה של הושט בחולים מסוימים. לדבריהם, אסופגיטיס הקשורה לריפלוקס הינה גורם סיכון ידוע להתפתחות סרטן הושט דרך מסלול ה-Barrett. עם זאת, לא ידוע עד כה שמא אסופגיטיס הקשורה בשימוש בביספוספונטים עלולה להגביר את הסיכון לסרטן.

במחקרם זה, מדגישים החוקרים, אין בכוונתם להסיק ביחס לדלקת הושט הקשורה בביספוספונטים, כי אם לבחון שמא השימוש בתרופות אלו מגביר את הסיכון להתפתחות סרטן.

במחקר נכללו למעלה מ-80,000 חולים, מרביתם נשים, בגיל ממוצע של 70 שנים. החוקרים מצאו כי ההיארעות המשולבת של סרטן הושט והקיבה עמדה על 0.7 לאלף שנות אדם הן בקרב המשתתפים אשר מטופלים בביספוספונטים והן בקרב קבוצת הביקורת (המשתתפים אשר אינם מטופלים בתרופות אלו). החוקרים מציינים כי שימוש בביספוספונטים הוגדר כקבלת מרשם אחד לפחות לביספוספונטים בין השנים 1996 ו-2006.

לדברי החוקרים, יחסי הסיכון לא הראו הבדל כלשהו בסיכון להתפתחות סוגים אלו של סרטן בין המשתתפים המטופלים בביספוספונטים ואלו שלא קיבלו תרופות אלו. חשוב מכך, לא נצפה הבדל בסיכון להתפתחות סרטן הושט או הקיבה עם העלייה במשך צריכת הביספוספונטים. משך המעקב הממוצע עמד על 4.5 שנים ו-4.4 שנים בעוקבת הביספוספונטים ובעוקבת הביקורת, בהתאמה.

החוקרים טוענים כי עבודתם זו כוללת את משך המעקב הארוך ביותר עד כה הבוחן את הקשר האפשרי בין שימוש בביספוספונטים ובין סרטן הושט.

כזכור, בחודש ינואר 2009 פורסם בירחון New England Journal of Medicine (NEJM) הדיווח הראשון אודות מקרים של סרטן הושט בקרב מטופלים הנוטלים ביספוספונטים, בידי ד”ר דיאן ויסווסקי מה-FDA, כפי שדיווחנו בזמנו באתר זה.

מספר חודשים לאחר מכן, פורסמה ב-NEJM סדרת מכתבי תגובה למערכת בעקבות אותו דו”ח. בתגובתה למכתבים אלו, קראה החוקרת להמשך המחקר בתחום. לדבריה, מחקרים מעין אלו צריכים לכלול קבוצת ביקורת ומדגם גדול דיו, עם משך חשיפה ומעקב מספקים וניתוח נתונים המתייחס לערפלנים אפשריים.

כשנשאלו החוקרים העומדים מאחורי המחקר הנוכחי באם הם סבורים כי עלה בידם להתייחס לדרישותיה אלו, השיבו כי בעיניהם המחקר מתייחב לסוגיות שהעלתה טוב יותר מכל מחקר אחר עד כה.

על מנת לבחון כל קשר אפשרי בין השימוש הפומי בביספוספונטים ובין סרטן הושט ו/או סרטן הקיבה, עשו החוקרים שימוש במאגר ה-UK General Practice Research Database, מאגר המידע הממוחשב הגדול ביותר בעולם לטענתם המכיל גיליונות רפואיים לונגיטודינליים ואנונימיים.

הנבדקים בקבוצת הביספוספונטים הותאמו לנבדקים בקבוצת הביקורת על פי מין וגיל. החוקרים ביקשו לבחון את הנבדקים הנוטלים ביספוספונטים בכמה אופנים, לרבות ‘שימוש כלשהו’ בתכשירים אלו וסוג הביספוספונט בו עשו שימוש. בנוסף, נבדקו המשתתפים על פי כמות הביספוספונטים שנרשמה להם, אשר הומרה לנתונים של מינון יומי מוגדר (Defined daily dose, DDD). על מנת לחקור את יחס המנה-תגובה, הניתוח נערך עבור המשתתפים בקבוצת הביספוספונטים על פי DDDs השווי ערך לשישה חודשים, שנה, שנתיים ושלוש שנות טיפול. בניתוחים אלו של הנתונים, הם מציינים כי תקופת המעקב החלה מהתאריך בו החולה קיבל את מספר המרשמים הנדרש לשם השגת אחד מפרקי זמן אלו של אספקת תרופות המרשם.

מבין כל החולים אשר טופלו בביספוספונטים במהלך תקופת המחקר במאגר זה, מדווחים החוקרים כי 41,826 השלימו לכל הפחות שישה חודשי מעקב, והתאימו- יחד עם הנבדקים אשר הותאמו להם בקבוצת הביקורת- לניתוח הנתונים.

ביחס לחולים עם ‘שימוש כלשהו’ בביספוספונטים והנבדקים המותאמים להם מקבוצת הביקורת, לא נצפה הבדל לדברי החוקרים ביחס לסיכון המשולב להתפתחות סרטן הושט והקיבה בין העוקבות לפני תקנון לערפלנים אפשריים (HR, 1.00; 95% CI = 0.77-1.29) או לאחריו (HR, 0.96; 95% CI = 0.74-1.25). ערפלנים אלו כללו משתנים כגון הרגלי העישון, צריכת אלכוהול ומדד מסת הגוף (BMI).

בנוסף, החוקרים מציינים כי לא מצאו עדות כלשהי לעלייה בסיכון להתפתחות סרטן על פי משך השימוש בתרופות אלו. פרק זמן זה נע בין שישה חודשי שימוש לשלוש שנים ויותר. כך למשל, לא נצפה הבדל בסיכון בין חולים אשר טופלו בביספוספונטים למשך שנה ובין הנבדקים אשר הותאמו להם מקבוצת הביקורת.

לאחר קבלת 365 DDDs של ביספוספונטים (כמות שוות ערך לשנה אחת של אספקה), מסבירים החוקרים, הסיכון המשולב להתפתחות סרטן הושט והקיבה (או סרטן הושט לבדו) היה דומה בין קבוצת הביספוספונטים ובין קבוצת הביקורת (Unadjusted HR, 0.94; 95% CI = 0.64-1.39 ו-HR, 0.88; 95% CI = 0.55-1.43, בהתאמה).

החוקרים ערכו ניתוח נוסף של הנתונים על מנת להביא את תקופת המעקב למקסימום. באחד מניתוחים אלו, בו נכללו רק חולים אשר בהם תאריך קבלת המרשם הראשון לביספוספונטים היה לפני שנת 2000, נכללו 7,082 חולים עם משך מעקב ממוצע של 6.8 שנים. גם בניתוח זה של הנתונים לא עלתה עדות לדבריהם לקשר בין השימוש בביספוספונטים ובין הסיכון לסרטן.

החוקרים מוסיפים כי סוג הביספוספונט (ביספוספונטים המכילים חנקן, Alendronate וביספוספונטים אשר אינם מכילים חנקן) לא היה קשור אף הוא בסיכון לסרטן. הם מציינים כי Alendronate נבדק בנפרד במחקר זה מאחר ודיווחיה של ד”ר ויסווסקי ציינו תרופה זו באופן ספציפי.

תוך התייחסות לחשיבות של ריפלוקס באוכלוסיית חוקרים זו, ביקשו החוקרים בנוסף לבחון את הסיכון להתפתחות סרטן בקרב תת-קבוצה של חולים אשר להם היסטוריה של Gastroesophageal reflux disease (GERD). שוב, החוקרים מדווחים כי לא נמצאה כל עדות לסיכון מוגבר בקרב אלו מהם הנוטלים ביספוספונטים.

החוקרים מציינים כי מעט מדי מהנבדקים במחקר הראו היסטוריה של Barretts esophagus מכדי שניתן יהיה לבדוק את שיעורי הסרטן בתת-קבוצה זו.

בעבר, הציעה ד”ר ויסווסקי מה-FDA כי על הקלינאים להיות שקולים ולהמליץ לחולים עם Barretts esophagus שלא ליטול תרופות מקבוצה זו. החוקרים העומדים מאחורי המחקר הנוכחי אינם מאמצים המלצתה זו, ומאידך אינם פוסלים אותה. לטענתם, אין במדגם זה די נבדקים עם Barretts esophagus על מנת שניתן יהיה להתייחס לסוגיה זו בצורה ישירה.

JAMA. 2010;304:657-663

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה