ממחקר חדש שפורסם במהדורת יולי של Archives of Neurology עולה קשר בין רמות וויטמין D ובין מחלת פרקינסון. מהמחקר שכלל למעלה מ-3000 משתתפים עולה כי רמות נמוכות של וויטמין D מלוות בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון, ולרמות גבוהות של הוויטמין השפעה מגנה.
המחקר נערך בפינלנד, אזור המאופיין בחשיפה מוגבלת לאור שמש והאוכלוסייה בפינלנד מתאפיינת ברמות נמוכות של וויטמין D. רמות וויטמין D עמדו על כמחצית מהרמה האופטימאלית של 75-80 ננומול לליטר.
לדברי מומחים, ההתייחסות כיום לוויטמין D היא כאל הורמון בעל השפעה על בקרת משק הסידן ובריאות העצם. במטרה לבחון את הקשר בין וויטמין D ובין מחלת פרקינסון, החוקרים התבססו על מדגם גדול מסקר Mini-Finland Health Survey. במהלך 29 שנות המעקב, תועדו 50 מקרים חדשים של מחלת פרקינסון.
החוקרים העריכו את רמות וויטמין D בדם באמצעות דגימות קפואות שאוחסנו בתחילת המחקר.
מתוצאות המחקר עולה כי ריכוז וויטמין D של 50 ננומול לליטר ומעלה, לווה בירידה של 65% בסיכון למחלת פרקינסון, בהשוואה לערכים של מתחת ל-25 ננומול לליטר, לאחר תקנון לערפלנים אפשריים שונים. הסיכון היחסי בין הרמה הגבוהה והנמוכה ביותר של הוויטמין עמד על 0.35 (95% CI = 0.15-0.81, p=0.006).
למרות הרמה הכללית הנמוכה של הוויטמין במדגם המחקר, החוקרים זיהו קשר מנה-תגובה.
המנגנון המדויק האחראי להשפעה המגנה של וויטמין D מפני מחלת פרקינסון אינו מובן לחלוטין. עם זאת, בעבר הוכח כי לוויטמין השפעה מגנה על מערכת העצבים דרך מנגנונים נוגדי-חמצון, בקרה עצבית על משק הסידן, השפעה על פעילות מערכת החיסון, הגברת הולכת עצב ומנגנוני דה-טוקסיפיקציה.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בתחום.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!