Geriatrics

עבר של ביצוע החלטות שגויות עשוי להיות גורם סיכון להתאבדות במבוגרים (מתוך ה- American Journal of Psychiatry)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון יוני של הירחון American Journal of Psychiatry, עולה כי עבר של ביצוע החלטות שגויות, המרמז על מערכת עונשים ותגמולים לקויה, עלול להיות גורם סיכון לניסיונות התאבדות באנשים בגיל מבוגר יותר.

לדברי החוקרים, המחקר הנוכחי, יחד עם ממצאים של מחקרים שנעשו בעבר ע”י קבוצות שונות, מצביע על כך שפרט לגורמי סיכון ידועים להתאבדות כגון דיכאון, ייאוש, שימוש בחומרים מסוכנים, ולחץ נפשי, עבר של ביצוע החלטות מוטעות בעבר, הינו גורם סיכון  נוסף, אשר דורש התייחסות בהערכת נטיות אובדניות של אדם.

החוקרים מציינים כי התאבדות נפוצה יותר באוכלוסיה הקשישה בהשוואה לכל קבוצת גיל אחרת, וכי ניסיונות התאבדות בגילאי הזקנה הינם קטלניים יותר מאשר אלו המבוצעים בשנות אמצע החיים, ומחציתם עשויים להסתיים במוות.

לטענת החוקרים, ניתן לראות בהתאבדות כתוצאה של החלטה לקויה , ועל כן בחרו החוקרים במחקר זה להעריך את המרכיבים של ביצוע החלטות אשר קשורים בניסיונות אובדניים בגיל המבוגר.

ממחקרים קודמים עולה כי אנשים המבצעים ניסיונות אובדניים סובלים מליקויים בזיכרון וביכולות הביצועיות שלהם.  ממצאים אלו מצביעים על כך שלאנשים עם נטיות אובדניות יש משאבים מוגבלים להתמודדות עם בעיות החיים, אולם הם לא קובעים איזה מנגנון ספציפי הינו לקוי ומוביל אותם לכדי החלטה על התאבדות.

החוקרים הניחו כי למידה המבוססת על מערכת תגמולים ועונשים לקויה, מרכיב בביצוע החלטות, קשורה בניסיונות אובדניים בדיכאון שמופיע בשלבים מאוחרים בחיים.

החוקרים צפו כי אלו שביצעו ניסיונות אובדניים יתעלמו מתגמולים ועונשים בעבר ויתמקדו באופן מוגבר בתגמולים ועונשים אותם חוו לאחרונה.

החוקרים גייסו למחקר הנוכחי 65 נבדקים בני 60 שנים ומעלה.  מתוכם, 15 היו חולי דיכאון שבצעו ניסיונות אובדניים בעבר, 12 חולי דיכאון עם מחשבות אובדניות, 24 חולי דיכאון ללא מחשבות אובדניות, ו 14 נבדקי ביקורת ללא דיכאון וללא מחשבות אובדניות.

כל הנבדקים השלימו משימת למידה הסתברותית עם החלפות, שדרשה מהם ללמוד לבחור אחד מתוך שני מלבנים צבעוניים בכל אחת מ- 80 השאלות.

בשלב הלמידה הראשוני שכלל 40 שאלות, ב- 80% מן השאלות הנבדק מקבל תגמול על בחירת גירוי אחד, ונענש על בחירת הגירוי השני.  ב- 20% מהשאלות, פידבק שקרי מוטעה מועבר, כך שהנבדקים מוענשים על בחירת גירוי אחד, ומתוגמלים על בחירת גירוי שני.

בשלב השני של 40 השאלות, ההסתברויות הוחלפו כך שרוב הזמן, הנבדקים תוגמלו על בחירת הגירוי המוטעה ונענשו על בחירת הגירוי הנכון.

החוקרים מצאו כי בשלב הראשון של המשימה, בו הנבדקים למדו את הסבירות הראשונית, כל הנבדקים הדגימו ביצועים טובים, ממצא המצביע על כך שכל הקבוצות היו דומות במושגים של יכולות למידה כלליות.

יחד עם זאת, בשלב השני, בו הסתברויות החיזוק היו הפוכות, אלו שביצעו בעבר ניסיונות אובדניים הדגימו למידה הסתברותית לקויה, בשונה מנבדקי שאר הקבוצות.

לדברי החוקרים, בשלב השני של המשימה, 83% מאלו שביצעו ניסיונות אובדניים נכשלו.  מדובר בממצא יציב, אשר שרד ניתוח רגישות, לאחר הוצאת נבדקים שהשתמשו בחומרים מסוכנים, ולאחר התאמה לרמת ההשכלה ולחשיפה לתרופות.

ניתוחים נוספים מצאו כי אלו שביצעו ניסיונות אובדניים נכשלו במשימה עקב אחת משתי סיבות החלפה תדירה מדי של התגובות לפידבק המבלבל או שמרנות יתרה שגרמה להיצמדות לגירוי ישן וסירוב לבחור באחר.

החוקרים מדווחים כי אלו שביצעו ניסיונות אובדניים בעבר נטו לשים דגש מופחת על מערכת החיזוקים שלהם בעבר, בהשוואה לנבדקי הביקורת הבריאים, ונטו יותר להסתמך על החוויות הטריות ביותר שלהם כלומר בחרו באותו גירוי אם קיבלו חיזוק חיובי והחליפו את בחירתם אם “נענשו”.

ממצא נוסף, שלא היה מובהק סטטיסטית הדגים כי הן אלו שביצעו ניסיונות אובדניים בעבר והן אלו שדיווחו על מחשבות אובדניות “שותקו” כתוצאה מהעונש שקיבלו בבחירה מוטעית, דבר שהביא אותם לכדי שמרנות והימנעות ממעבר להחלטות חדשות ושונות.

החוקרים מסכמים כי כלל ממצאיהם מורים על כך שכאשר נתקלו באי ודאות ובאפשרות של תגמול או עונש, אלו שביצעו ניסיונות אובדניים בעבר, נטו להחשיב את החוויה האחרונה שלהם ולא את ניסיונם לאורך זמן.

החוקרים מוסיפים כי בכוונתם לערוך מחקר שיכלול MRI (magnetic resonance imaging) תפקודי שיבדוק את הפעילות המוחית של אלו עם נטיות אובדניות בעת ביצוע החלטות, במטרה לזהות מטרות לטיפול באנשים אלו.

Am J Psychiatry

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה