Geriatrics

ההשפעה של תרופות ממשפחת ה-NSAIDs על התפקוד הכלייתי בחולי Rheumatoid Arthritis (מתוך כנס ה-EULAR)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה- European League Against Rheumatism (EULAR) השנתי בחודש יוני 2010 עולה כי בקרב מטופלים עם Rheumatoid Arthritis (RA), לא נמצא קשר בין שימוש בתרופות ממשפחת ה- Nonsteroidal anti-inflammatory drugs (NSAIDs) כולל מעכבי COX-2 סלקטיביים, ובין ירידה בתפקוד הכלייתי.

החוקרים מסבירים כי תרופות ממשפחת ה-NSAIDs עלולות לגרום לסיבוכים בדרכי העיכול ולסיכון קרדיווסקולארי מוגבר. כמו כן, עלו דאגות באשר לבטיחות הכלייתית של ה-NSAIDs. לדבריהם, תוצאות המחקר מדגימות כי תרופות אלו הן בטוחות במרבית חולי ה-RA, ואין מניעה לתת אותן מחשש לפגיעה כלייתית.

המחקר כלל יותר מ-4,000 משתתפים הסובלים מ-RA ממאגר ה- Swiss RA Registry. החוקרים כללו משתתפים עם 2 מדידות מתועדות לפחות של קצב הסינון הגלומרולרי (Glomerular Filtration Rate, GFR), ועקבו אחריהם למשך 3.1 שנים בממוצע. 75% מהמשתתפים היו נשים, משך המחלה הממוצע היה 4 שנים, ויותר מ-60% מהמשתתפים טופלו ב-Methotrexate.

החוקרים מדווחים כי זמן החשיפה הממוצע לתרופה היה 2.5 שנים במשתתפים שטופלו ב-NSAIDs רגילים, וחצי שנה במשתתפים שטופלו במעכבי COX-2 סלקטיביים. הם מוסיפים כי בעת ההצטרפות, 1,362 משתתפים מעולם לא נטלו NSAIDs ו-2,745 משתתפים נטלו את התרופה אי-פעם במהלך חייהם.

מתוצאות המחקר עולה כי למשתתפים שמעולם לא נטלו NSAIDs נצפה GFR נמוך יותר בעת ההצטרפות, לעומת משתתפים שנטלו את התרופה בשלב כלשהו. עם זאת, לאורך שנות המעקב במחקר לא נמצאה לשימוש ב- NSAIDs השפעה על ערכי ה-GFR. היוצאים מן הכלל היו משתתפים עם מחלת כליות כרונית בדרגות 4 או 5, בהם נצפתה ירידה מובהקת בערכי ה-GFR, אך החוקרים מציינים כי לשימוש ב- NSAIDs הייתה השפעה שולית על הירידה בתפקוד הכלייתי של משתתפים אלו.

חציון השינוי השנתי בערכי ה-GFR במשתתפים שנטלו NSAIDs בשלב כלשהו בחיים היה 1.3 מ”ל/דק’, ולא נמצא קשר בין NSAID מסוים ובין ירידה בערכי ה-GFR.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי השינוי השנתי בערכי ה-GFR היה דומה בקרב משתתפים שנטלו NSAIDs ובמשתתפים שלא טופלו בתרופה. כמו כן, לא נצפתה ירידה בערכי ה-GFR במשתתפים עם שימוש ארוך טווח ב- NSAIDs, פרט לחולים עם GFR בסיסי נמוך מ-30 מ”ל/דק’.

הם מדגישים כי מדובר במחקר רחב היקף שבחן נתוני-אמת על משתתפים. הם ממליצים לעשות שימוש זהיר ואחראי בתרופות מקבוצת ה- NSAIDs, כולל ניטור של התפקוד הכלייתי. לדבריהם, אין למנוע מחולי RA טיפול בתרופות מקבוצה זו בשל החשש לרעילות כלייתית, אך מתן NSAIDs אינו מומלץ בחולים עם מחלת כליות כרונית בדרגות 4 או 5, ובחולים עם מחלת כליות כרונית בדרגה 3 יש להעריך את התפקוד הכלייתי ולשפרו במידת האפשר לפני תחילת הטיפול.

מומחה מהתחום ציין כי יש לבחון את תדירות המעקב במחקר. לדבריו, שינויים בפינוי הקריאטינין חלים לרוב במהלך 4-12 החודשים הראשונים לטיפול ב- NSAIDs. לפיכך, ייתכן והמשתתפים שנכללו במחקר היו משתתפים שלא סבלו מתופעות לוואי משמעותיות לטיפול. עם זאת, הוא הסביר כי מדובר במחקר רחב היקף, והסכים כי יש לעשות שימוש זהיר בתרופות אלו בחולי RA.

מתוך הכנס European League Against Rheumatism (EULAR) Congress 2010.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה