Geriatrics

רמות נמוכות של טסטוסטרון עשויות להעיד על סיכון מוגבר לשבריריות בקרב גברים מבוגרים (מתוך כנס ENDO 2010)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש שהוצג בכנס השנתי ה-92 של ה-Endocrine Society עולה כי גברים בגילאי 70 שנים ומעלה המראים רמות נמוכות של טסטוסטרון מצויים ככל הנראה בסיכון מוגבר לסבול משבריריות (Frailty).

החוקרים מסבירים כי בעוד שמחקרי חתך קודמים דיווחו על קשרים בין טסטוסטרון ובין שבריריות, מחקרם זה הינו הראשון אשר מבצע ניתוח לונגיטודינלי ומדגים כי רמות הטסטוסטרון החופשי אכן מנבאות שבריריות. לטענתם, ממצאיהם מעידים על כך שטסטוסטרון עשוי למלא תפקיד בפתוגנזה של שבריריות, ולפיכך לספק רציונל לעריכת מחקרים קליניים המיועדים לבחון שמא טיפול בטסטוסטרון עשוי למנוע או לטפל במצב זה.

עם זאת, החוקרים ממהרים להדגיש כי יש צורך במחקר נוסף ורב בתחום בטרם ניתן יהיה לייחס לטסטוסטרון את השבריריות ככלל, ובטרם ניתן יהיה להמליץ על טיפול בתוספי טסטוסטרון כתרופה למצב.

החוקרים עשו שימוש במדד FRAIL על מנת להעריך שבריריות בקרב 3,616 גברים החיים בקהילה בגילאי 70-88 שנים. מדד זה מעריך את המצב התפקודי במבוגרים בחמישה תחומים: עייפות; עמידות (resilience), משמע היכולת לטפס גרם מדרגות; ניידות (היכולת ללכת בלוק אחד ברחוב); תחלואה (למעלה מחמש מחלות); וירידה במשקל (של יותר מ-5% ממשקל הגוף). מדד זה פותח בידי ה-International Academy of Nutrition, Health and Aging. כמו כן ביקשו החוקרים למדוד את רמות הטסטוסטרון בקרב הנבדקים. הם מציינים כי שבריריות הוערכה מחדש בקרב 1,586 גברים כעבור ארבע עד שבע שנים לאחר ההערכה הראשונית.

על אף שקיים גוף ספרותי נרחב של עבודות אשר בחנו שבריריות, החוקרים טוענים כי הנושא מעורב פעמים רבות במיתוסים ולוקה בהיעדר קונצנזוס הן בקרב החוקרים והן בציבור הרחב. כך למשל, בניגוד לדעה הרווחת, שבריריות איננה תוצאה בלתי נמנעת של תהליך ההזדקנות, אם כי אכן גוברת עם הגיל.

בנוסף, אין הסכמה בין חוקרים ביחס להגדרתה המדויקת של שבריריות. הגדרה כללית אחת הינה ירידה בתפקוד מערכות גוף רבות המובילה לפגיעה תפקודית, יכולת ירודה להתמודד עם דחק וסיכון מוגבר לתמותה ונכות.

החוקרים מציינים כי אולי יש להמשיג את נושא השבריריות כמצב של פגיעות, בו אירועי דחק מתונים עמם מסוגל הגוף להתמודד עלולים בסבירות רבה הרבה יותר להוביל לחולי קשה ולצורך באשפוז, ואף למוות.

החוקרים מוסיפים כי המנגנונים הפיזיולוגיים העומדים בבסיס תהליך זה אינם ברורים, ואולם ישנו גוף ידע ההולך ומצטבר בספרות לפיו טסטוסטרון ממלא תפקיד חשוב בהקשר זה בכך שמביא לאובדן מסת שריר ועצם, העלול להגביר את הסיכון לשבריריות.

מחקרי חתך קודמים בחנו את הקשר בין טסטוסטרון ובין שבריריות, ואולם לטענת החוקרים תוצאותיהם עמדו בסתירה אלו לאלו, יתכן בשל היעדר כוח סטטיסטי.

החוקרים מדווחים כי בתחילת המעקב, 548 גברים (15.2%) נחשבו לשבריריים, משמע הראו לפחות שלושה חסרים במדד FRAIL. בתום המעקב, 364 גברים (23.0%) נחשבו לשבריריים.

בנוסף, נמצא כי בתחילת המעקב כל ירידה של סטיית תקן אחת ברמות הטסטוסטרון הכללי או החופשי הייתה קשורה בעלייה ביחס הסיכויים לשבריריות (OR, 1.23; 95% CI = 1.11-1.38 עבור טסטוסטרון כללי, ו-OR, 1.29; 95% CI = 1.15-1.44 עבור טסטוסטרון חופשי). החוקרים מציינים כי סטיית תקן אחת ברמות הטסטוסטרון הכללי הייתה 5.6 nmol/L במדגם זה, בעוד שסטיית תקן אחת ברמות הטסטוסטרון החופשי עמדה על 96.5 pmol/L. עבור כל ירידה של 97 pmol/L ברמות הטסטוסטרון החופשי, הם מסבירים, עלה הסיכון של הנבדק לסבול משבריריות ב-29% בתחילת המעקב וב-22% בתומו.

לעומת זאת, רמות נמוכות יותר של Luteinizing hormone (LH) היו קשורות בסיכון מופחת לשבריריות בתחילת המעקב (OR, 0.88; 95% CI = 0.81-0.95), כאשר עבור כל ירידה של 5.3 IU/L ברמות ה-LH, ירד הסיכון לשבריריות ב-12%.

לאחר תקנון לגיל, מדד מסת הגוף, עישון, סוכרת, תמיכה סוציאלית והפרעות בראייה ובשמיעה, נמצא כי רק רמה נמוכה יותר של טסטוסטרון חופשי בתחילת במעקב ניבאה שבריריות בסופו (OR, 1.22; 95% CI = 1.05-1.42).

לדברי החוקרים, יש צורך במחקרים קליניים נרחבי היקף עך מנת לבחון את השאלה שמא טסטוסטרון עשוי למנוע או לטפל בשריריות, ועל מנת להעריך את סיכוניו האפשריים של טיפול זה בטרם ניתן יהיה להמליץ על מתן טיפול בטסטוסטרון בגברים מבוגרים.

עם זאת, טוענים החוקרים כי אורח חיים בריא הינו ככל הנראה חשוב יותר בהשגת רמות מיטהיות של טסטוסטרון. הם מזכירים כי קבוצתם הראתה לאחרונה בעבודה אחרת כי אורח חיים בריא היה קשור ברמות גבוהות יותר של טסטוסטרון. מאחר וסביר כי אורח חיים בריא יוריד בנוסף את הסיכון לשבריריות, הרי שזוהי לטענתם האפשרות הטובה ביותר בשלב זה. על הגברים להישאר פעילים גופנית, להימנע מעישון, להקפיד על תזונה בריאה ולשמור על משקל גופם בטווח הבריא.

החוקרים מוסיפים כי כעת עומלים על מחקר אשר נועד לבחון שמא טסטוסטרון והורמוני מין אחרים הקשורים בו עשויים לנבא הזדקנות בריאה בגברים מבוגרים.

מומחה מתחום האנדוקרינולוגיה אשר נכח בכנס ונתבקש להגיב לפרסום הדברים טוען כי המחקר הנוכחי מוסיף לממצאי עבודות קודמות המראות קשר בין רמות נמוכות של טסטוסטרון ובין מדדי שבריריות בגברים קשישים. בעוד שהוא עצמו סבור כי יש צורך בעריכת מחקרים פרוספקטיביים בהקצאה אקראית בשאלת מתן טיפול תחליפי בטסטוסטרון בהקשר זה, הרי שישנם חששות בנוגע לפרופיל הבטיחות של טיפול זה. כדוגמא לכך מסביר המומחה כי ההיארעות של סרטן הערמונית, אשר פעמים רבות אינו מזוהה, עולה משמעותית בגברים קשישים. מתן תוספי טסטוסטרון עלולים למעשה לעודד את צמיחתו של סרטן זה, הוא מציע.

עם זאת, המומחה מוסיף כי ידוע שטסטוסטרון עשוי להגביר את מסת השריר ואת צפיפות העצם, כך שיהיה מעניין לדבריו לבחון כיצד מתן טסטוסטרון משפיע על מדדים אלו של שבריריות בקרב קשישים.

מתוך הכנס השנתי ה-92 של ה-Endocrine Society (ENDO 2010) שנערך בסן-דייגו, קליפורניה, בחודש יוני 2010.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אלופציה אראטה, הפרעת שיער אוטואימונית לא צלקתית, הינה בעלת שיעור היארעות של עד כ-2% במהלך החיים ועלולה להשפיע על תחומים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים. יהונתן ניסן משתף את מאמר העוסק בהפרעה מה- U.S. Pharmacist, בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה