Geriatrics

האם טיפול פומי בביספוספנטים עשוי לצמצם את הסיכון לסרטן שד? (מתוך Journal of Clinical Oncology)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

ב-21 ליוני 2010 פורסמו ב- Journal of Clinical Oncology שני מחקרים שבחנו את הקשר בין טיפול פומי בביספוספנטים ובין הסיכון לסרטן שד בנשים לאחר המנופאוזה.

במחקר הראשון בדקו החוקרים נתונים על משתתפות ממחקר ה- Women’s Health Initiative (WHI), על מנת להעריך את הקשר בין טיפול פומי בביספוספנטים והסיכון לסרטן שד. לדברי החוקרים, בעבודות קודמות נמצא כי טיפול תוך-ורידי בביספוספנטים עשוי לעכב סרטן שד, אך אין ראיות רבות בנוגע למתן פומי של ביספוספנטים. הם מסבירים כי קיים קשר בין צפיפות עצם נמוכה יותר ובין היארעות נמוכה יותר של סרטן שד, ועל כן הם ערכו תקנון להבדלי צפיפות העצם האפשריים בין נשים שנטלו ביספוספנטים ונשים שלא נטלו את הטיפול. הם עשו שימוש בציון הסיכון לשבר בירך למטרה זו, המשמש כמדד-עזר לצפיפות עצם.

החוקרים כללו את כל הנשים שהשתתפו ב-WHI, פרט לנשים שאובחנו קודם לכן עם סרטן שד או נשים שנטלו Tamoxifen או Raloxifen, כך שלבסוף נכללו 154,768 נשים. החוקרים מדווחים כי 2,816 משתתפות נטלו טיפול פומי בביספוספנטים בעת ההצטרפות למחקר, מהן 90% נטלו Alendronate.

מתוצאות המחקר עולה כי לאחר מעקב ממוצע בין 7.8 שנים נמצא קשר בין טיפול פומי בביספוספנטים ובין היארעות נמוכה יותר של סרטן שד פולשני (HR 0.68, 95% CI 0.52-0.88, p<0.01). כמו כן נמצא קשר בין טיפול פומי בביספוספנטים ובין היארעות נמוכה יותר של סרטן שד חיובי לרצפטור לאסטרוגן (HR 0.70, 95% CI 0.52-0.94, 0=0.02).

החוקרים מציינים כי נצפתה נטייה לקשר בין טיפול פומי בביספוספנטים ובין היארעות נמוכה יותר של סרטן שד שלילי לרצפטור לאסטרוגן, אם כי ללא מובהקות סטטיסטית. הם מוסיפים כי בנשים שנטלו טיפול פומי בביספוספנטים נצפתה היארעות גבוהה יותר של Ductal Carcinoma In Situ (HR 1.58, 95% CI 1.08-2.31, p=0.02).

לאור התוצאות מסכמים החוקרים כי נמצא קשר בין טיפול פומי בביספוספנטים ובין היארעות נמוכה יותר של סרטן שד, אך מדגישים כי מדובר במחקר תצפיתי, ויש לאשר את הממצאים במחקר פרוספקטיבי.

המחקר השני אשר פורסם באותו הגיליון, הינו מחקר ישראלי שנערך בראשותו של פרופ’ גד רנרט מביה”ח כרמל בחיפה והפקולטה לרפואה ע”ש רפופורט בטכניון. החוקרים בדקו נתונים על 4,039 משתתפות ממחקר “סרטן השד בצפון ישראל” (Breast Cancer in Northern Israel Study), שהינו מחקר מקרה-ביקורת שנערך לבדיקת היארעות סרטן שד בישראל ונמשך בימים אלו.

במחקר נכללו נשים לאחר המנופאוזה שאובחנו עם סרטן שד משנת 2000, ומקרי הביקורת כללו מבוטחות של שירותי בריאות כללית לאחר המנופאוזה, ללא סיפור קודם של סרטן שד ומאותו איזור גיאוגרפי, אשר הותאמו לפי שנת הלידה, איזור המגורים וקבוצה אתנית.

מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר בין טיפול פומי בביספוספנטים למשך יותר משנה טרם האבחנה, ובין סיכוי נמוך יותר לסרטן שד (OR 0.61, 95% CI 0.50-0.76). החוקרים מציינים כי לא נצפה קשר שכזה עם נטילת ביספוספנטים למשך פחות משנה טרם האבחנה, ומוסיפים כי הקשר בין הטיפול בביספוספנטים ובין הסיכוי לסרטן שד לא השתנה לפי משך נטילת התרופה (כל עוד מדובר בטיפול למשך יותר משנה טרם האבחנה).

החוקרים ערכו תקנון לגיל, צריכת פירות וירקות, פעילות גופנית, סיפור משפחתי של סרטן שד, קבוצה אתנית, מדד מסת הגוף (BMI), נטילת תוספי סידן, טיפול הורמונאלי חלופי, מספר ההריונות, משך ההנקה, והגיל בעת ההריון הראשון, וגם לאחר תקנון זה נותר הקשר מובהק סטטיסטית (OR 0.70, 95% CI 0.57-0.90).

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי לאחר תקנון לגורמי סיכון שונים לסרטן שד, נמצא קשר בין טיפול פומי בביספוספנטים ובין ירידה של 28% בסיכון היחסי לסרטן שד. לפיכך הם כותבים כי טיפול פומי בביספוספנטים עשוי לסייע למניעת סרטן שד בנשים לאחר המנופאוזה, וממליצים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

במאמר מערכת שפורסם בתגובה באותו הגיליון נכתב כי תוצאות שני המחקרים תומכות באפשרות, לפיה גישה המכוונת גם לסביבה המקומית ולא רק לתאים הממאירים עשויה לסייע למניעה ולטיפול בסרטן שד.

למאמר הראשון ב- Journal of Clinical Oncology

למאמר השני ב- Journal of Clinical Oncology

למאמר המערכת ב- Journal of Clinical Oncology

לידיעה ב-NeLM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה