Geriatrics

יעילותן של גישות למניעת דימום בחולים לאחר צנתור כלילי (מתוך JAMA)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-2 ביוני 2010 של ה-Journal of the American Medical Association (JAMA) עולה כי בחולים העוברים צנתור כלילי, שילוב של אמצעי לסגירת כלי דם עם מתן Bivalirudin נקשר לצמצום שיעור הדימומים סביב הפרוצדורה.

החוקרים מסבירים כי דימום הוא הסיבוך הלא-לבבי השכיח ביותר לאחר צנתור כלילי, והוא עלול להשפיע לרעה על התוצאות הקליניות. קיים מגוון של שיטות לצמצום הדימום, ובמחקר הנוכחי רצו החוקרים לבחון את השימוש ואת היעילות של שיטות אלו במדגם משתתפים רחב.

זהו מחקר תצפיתי, שכלל משתתפים ממאגר נתונים אמריקאי המבוסס על דיווח וולונטרי. בין הקריטריונים להכללה במחקר ניתן לציין משתתפים שעברו צנתור כלילי בודד דרך העורק הפמורלי, עם נתונים זמינים מספקים על מנת לחשב של שיעור הדימום הצפוי ואת שיעור הדימום בפועל. החוקרים חילקו את המשתתפים ל-3 קבוצות: בעלי סיכון גבוה, בינוני או נמוך לדימום. הגישות למניעת דימום כללו שימוש באמצעי לסגירת כלי דם (vascular closure devices), Bivalirudin או שניהם, ושימוש בלחץ מקומי הוגדר כשיטת הביקורת. יעד המחקר העיקרי כלל דימום סביב הפרוצדורה שדרש מתן עירוי דם, או אשפוז ממושך בבית החולים בשל דימום, או דימום עם ירידת המוגלובין של יותר מ-3 גרם/ד”ל.

מהתוצאות עולה כי בשנים 2004-2008 דווח על 1,759,408 משתתפים שעברו צנתור, מהם התאימו למחקר 1,522,935 משתתפים. החוקרים מדווחים כי 30,429 משתתפים (2%) סבלו מדימום, וכי שיעור הדימום היה 4.69% בקבוצת הסיכון הגבוה לדימום, 1.73% בקבוצת הסיכון הבינוני לדימום, ו-0.72% בקבוצת הסיכון הנמוך.

ב-35% מהמשתתפים נעשה שימוש בלחץ מקומי, ב-24% מהמשתתפים הונח אמצעי לסגירת כלי דם, ל-23% מהמשתתפים ניתן Bivalirudin, וב-18% מהם נעשה שימוש באמצעי לסגירת כלי דם בשילוב עם Bivalirudin. שיעורי הדימומים שנצפו במחקר היו 2.8% במשתתפים שטופלו בלחץ מקומי בלבד, לעומת 2.1% במשתתפים שטופלו באמצעי לסגירת כלי דם, 1.6% במשתתפים שקיבלו Bivalirudin, ו-0.9% במשתתפים שטופלו בגישה משולבת (p<0.001).

החוקרים מציינים כי במשתתפים בעלי סיכון גבוה לדימום, נצפה קשר בין שימוש בגישה המשולבת ובין שיעורי דימום נמוכים יותר. עם זאת, באוכלוסיה זו השימוש בגישה המשולבת היה הפחות שכיח (14.4% לעומת 21% במשתתפים עם סיכון נמוך לדימום, p<0.001).

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי במחקר נמצא קשר בין שילוב של אמצעי לסגירת כלי דם ו-Bivalirudin ובין שיעורי דימומים נמוכים יותר בחולים העוברים צנתור כלילי, בייחוד בחולים בעלי סיכון גבוה לדימום.

במאמר מערכת שפורסם בתגובה נכתב כי מדובר במחקר חשוב. הכותב התייחס לשימוש בנתונים ממאגר רישום החולים, וציין כי במקרים בהם מחקרים מבוקרים טרם ענו על שאלות קליניות רלוונטיות, עולה החשיבות של מחקרים המבוססים על מאגרי נתונים מקומיים או מאגרי רישום חולים.

JAMA. 2010;303(21):2156-2164

JAMA. 2010;303(21):2188-2189

לידיעה ב-NeLM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה