מתוצאות מחקר חד שהוצגו בכנס ה-19 של ESC (European Stroke Conference) עולה כי טיפול באספירין בחולים עם מחלת אלצהיימר מעלה משמעותית את הסיכון לדימום תוך-מוחי.
הקשר בין גורמי סיכון וסקולאריים ובין סיכון מוגבר למחלת אלצהיימר תומך בעיקרון “דמנציה מעורבת”. על-בסיס זה, החוקרים סברו כי הפחתת הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, דוגמת טיפול באספירין, עשויה לדחות ולהאט התפתחות דמנציה.
במחקר קודם שלהם זיהו החוקרים סיכון מוגבר לדימום תוך-מוחי בחולים עם מחלת אלצהיימר, שקיבלו טיפול כנגד מספר גורמי סיכון וסקולאריים, כולל אספירין. לפיכך, החוקרים ביקשו להמשיך ולבחון את הסיכון במסגרת סקירה סיסטמית.
החוקרים זיהו שני מחקרים אקראיים-מבוקרים להערכת הטיפול באספירין בחולים עם מחלת אלצהיימר, שניהם לא הצליחו להדגים כל השפעה על המחלה בעקבות הטיפול.
במחקר הראשון, הטיפול באספירין (במינון 38-100 מ”ג ביום) היה אחד המדדים להערכת סיכון וסקולארי, כאשר היעד העיקרי של המחקר היה מוגבלות ומעקב למשך שנתיים.
במחקר השני, שהיה מחקר אקראי ומבוקר, בחנו החוקרים את ההשפעה של טיפול באספירין (במינון 75 מ”ג ביום) לעומת הימנעות מהטיפול באספירין. היעדים העיקריים היו מדדים קוגניטיביים ותפקודיים, עם מעקב של עד שלוש שנים.
בשני המחקרים הללו תועדו מקרים של דימום תוך-מוחי בקבוצת המטופלים באספירין, ללא מקרים דומים בקבוצת הביקורות (4.6% לעומת 0% במחקר הראשון ו-2.6% לעומת 0% במחקר השני). במחקר הראשון הסיכון היחסי האינדיבידואלי היה כמעט-מובהק (p=0.074) ובמחקר השני הסיכון היה מובהק (p=0.046).
באיסוף הנתונים מצאו החוקרים סיכון משמעותי בעקבות טיפול באספירין בחולים עם מחלת אלצהיימר: 3.2% לעומת 3.0% (p=0.007).
החוקרים כותבים כי אעפ”י שרווח בר-סמך נותר גדול בשל מספר האירועים הנמוך, אך למרות זאת מההשוואה עולה שוב כי טיפול בחולים עם מחלת אלצהיימר באספירין במינון נמוך עשוי להביא לעלייה משמעותית בסיכון לדימום תוך-מוחי.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.
מתוך כנס European Stroke Conference
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!