Geriatrics

תופעות בלתי מכוונות בטיפול בסטטינים (מתוך ה- BMJ וה- Heart)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בירחון ה- BMJ ב- 20 במאי, עולה כי יש להתאים ולנטר את סוג הטיפול בסטטינים ומינונו על מנת להמנע מתופעות לוואי בלתי מכוונות. 

לדברי החוקרים, נמצאו מספר תוצאות קליניות שהיו קשורות לטיפול בססטינים, דוגמת אירועים מיופאתיים, מחלת פרקינסון, דמנציה, פגיעה כבדית ותרומבואמבוליזם ורידי.

במחקר זה נעשה שימוש בנתוניהם של 2,121,786 נבדקים בני 30 עד 84 שנים.  מתוכם – 1,778,770 (83.8%) לא קיבלו מרשם לסטטינים; 9,513 (0.5%) השתמשו בתרופה בעבר; 107,581 (5.1%) השתמשו בתרופה בכניסתם למחקר; ו 225,922 (10.7%) החלו להשתמש בתרופה במהלך המחקר.  מבין המשתמשים החדשים 70.7% קיבלו מרשם לסימבסטטין; 22.3% לאטורבסטטין; 3.6% לפראבאסטטין; 1.9% לרוסובסטטין; ו 1.4% לפלובסטטין.

לבסוף הוצאו מהמחקר אלו שטופלו בעבר בסטטינים וכן אלו שהיו מטופלים בתרופה בעת תחילת המחקר.

מתוצאות המחקר עולה כי על אף שהסיכון לסרטן הושט פחת עם הטיפול בסטטינים, הטיפול עלול להביא לסיכון מוגבר לפגיעה כבדית, כשל כלייתי חריף, מיופאתיה, וקטרקט.  תופעות הלוואי היו דומות עבור כל סוגי הסטטינים, פרט לפגיעה כבדית, שהודגם לה הסיכון הגבוה ביותר עם השימוש בפלובסטטין.  הסיכונים המוגברים נשארו לאורך כל הטיפול, אולם היו גבוהים ביותר בשנה הראשונה לטיפול.

פירוט יתר התוצאות כדלהלן:

          סטטינים פרטניים לא היו קשורים בסיכון מוגבר משמעותית למחלת פרקינסון, דלקת פרקים ראומטית, תרומבואמבוליזם ורידי, דמנציה, שברים על רקע אוסטיאופורוזיס, סרטן קיבה, סרטן מעי גס, סרטן ריאה, מלנומה, סרטן כליה, סרטן שד או סרטן ערמונית.

          שימוש בסטטינים היה כרוך בסיכון מופחת לסרטן ושט.

          שימוש בסטטינים היה כרוך בסיכון מוגבר לכשל כבדי בינוני עד חמור, לאי ספיקה כלייתית חריפה, למיופאתיה בינונית או חמורה ולקטרקט.

          השפעה תלוית מינון נראתה עבור אי ספיקה כלייתית חריפה ועבור כשל כבדי.

          לאחר הפסקת נטילת סטטינים, הסיכון לקטרקט שב לבסיסו תוך שנה הן בנשים והן בגברים.

          הסיכון לסרטן ושט שב לנורמה תוך שנה בנשים, ותוך שנה 3 שנים בגברים.

          הסיכון לאי ספיקה כלייתית שב לנורמה תוך שנה 3 שנים בשני המינים, ולכשל כבדי תוך שנה 3 שנים בנשים ותוך יותר מ- 3 שנים בגברים.

          בהתבסס על סף של 20% לסיכון קרדיו-וסקולארי, עבור נשים NNT (number needed to treat) בכל סטטין בכדי למנוע מקרה אחד של מחלה קרדיו-וסקולארית לאורך 5 שנים עמד על 37 (95% CI 27 to 64) ועבור סרטן ושט עמד על 1,266.  עבור הגברים עמדו ערכים אלו על 33 ו 1,082, בהתאמה.

          בנשים, NNH (number needed to harm) עבור מקרה נוסף של אי ספיקה כלייתית חריפה לאורך 5 שנים עמד על 434, של מיופאתיה בינונית או חמורה עמד על 259, של כשל כבדי בינוני או חמור עמד על 136, ושל קטרקט עמד על 33.

          סה”כ, ערכי ה- NNT ו NNH עבור הגברים היו דומים לאלו בקרב הנשים, פרט למיופאתיה, בה ה- NNH עמד על 91.

          עבור כל 10,000 נשים שטופלו בסטטינים: פחות 271 מקרי מחלות קרדיו-וסקולאריות; פחות 8 מקרי סרטן ושט; 23 יותר מקרי אי ספיקה כלייתית חריפה; 73 יותר מקרי כשל כבדי; 307 יותר מקרי קטרקט; 39 יותר מקרי חולשת שרירים.

          התוצאות היו דומות בקרב גברים, פרט ל- 110 מקרים נוספים של חולשת שרירים.

החוקרים מציינים כי תוצאות המחקר מאשרות ממצאים של מחקרים קודמים שקבעו כי לא קיים קשר ברור בין ססטינים וסיכון לסוגי סרטן שונים, פרט לשני יוצאים מן הכלל האחד, ירידה בסיכון לסרטן ושט; והשני, סיכון מופחת במידה מסוימת לסרטן מעי גס בקרב גברים שנטלו פראבאסטטין, וסיכון מוגבר לאותו סרטן בגברים שנטלו רוסובסטטין.  החוקרים מבקשים להתייחס לממצאים אלו בזהירות, היות ולא ברורה משמעותם הסטטיסטית.

החוקרים מסיקים כי טענות לגבי יתרונות בלתי מכוונים של סטטינים, פרט להורדת סיכון לסרטן ושט, נותרו לא מבוססות.  יחד עם זאת, תופעות לוואי פוטנציאליות על בסיס אוכלוסיות מסוימות אושרו וכומתו.  יש צורך בעריכת מחקרים נוספים על מנת לפתח כלים שיצפו באופן פרטני אלו חולים מועדים לאלו תופעות.

במאמר מערכת נלווה עלה דיון במחקר ובהשלכותיו.  הכותבים מדגישים כי אין להפריז בחשיבות היתרונות של הסטטינים, ואין להבהל יתר על המידה מתופעות הלוואי שלהם.  הבנת התופעות המכוונות והבלתי מכוונות של התרופה נותרה לא מלאה, ויש להמשיך ולחקור בעניין.  כאשר התרופה נמצאת בשימוש עפ”י ההנחיות הקיימות, יתרונותיה עולים על חסרונותיה.

במחקר נוסף שפורסם בירחון Heart ב- 20 במאי, ביצעו אותם חוקרים שימוש במידע מן המחקר הקודם, על מנת לאשר אלגוריתמים של סיכונים בכדי להסביר סיכונים מוחלטים ויחסיים וכן יתרונות בפנייה לחולה הבודד, בהתאמת טיפול בסטטינים עבורו.  מחקר זה מתבסס על 4 תוצאות אי ספיקה כלייתית חריפה, מיופאתיה בינונית וחמורה, וקטרקט ומיועד לזהות אלו חולים מצויים בסיכון מוגבר לתופעות אלו, ולנטרם בצורה צמודה יותר.  יחד עם זאת, דרוש מחקר נוסף על מנת לערוך אלגוריתם מתאים להמנעות מפגיעה כבדית בנוטלי סטטינים.

BMJ 2010

BMJ 2010, editorial

Heart 2010


לידיעה ב- NeLM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    בילדים עם אבחנה של דלקת ענביה (Uveitis) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות קטרקט, בהשוואה לאלו ללא התהליך הדלקתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. הסיכון המוגבר נותר על כנו לאורך תקופות מעקב שונות ובקבוצות שונות לפי גיל, מין ומוצא אתני. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגר TriNetX וכלל ילדים עם וללא […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה