Geriatrics

הקשר בין קצב הסינון הגלומרולרי ואלבומינוריה ובין תמותה: תוצאות מטה-אנליזה (מתוך Lancet)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמה ב-18 במאי 2010 ב-Lancet, עולה כי קצב הסינון הגלומרולרי (Glomerular Filtration Rate, GFR) ואלבומינוריה נמצאו כמדדי ניבוי לתמותה כוללת ולתמותה קרדיווסקולארית.

החוקרים כותבים כי קיימים חילוקי דעות בנוגע לשימוש GFR המוערך (estimated GFR, eGFR) ובאלבומינוריה להגדרת מחלת כליות כרונית על שלביה השונים. מטרת המטה-אנליזה הייתה להעריך את הקשר העצמאי והמשולב של eGFR ואלבומינוריה עם תמותה.

החוקרים כללו נתונים על התמותה הכוללת והתמותה הקרדיווסקולארית ממחקרים בני 1,000 משתתפים לפחות אשר כללו נתונים על eGFR וריכוז האלבומין בשתן. הם מדווחים כי יחס אלבומין לקריאטינין בשתן נמדד ב-14 מחקרים שכללו 105,872 משתתפים (730,577 שנות אדם), וריכוז החלבון בשתן נמדד בסטיק ב-7 מחקרים שכללו 1,128,310 משתתפים (4,732,110 שנות אדם).

מהתוצאות עולה כי לא נמצא קשר בין הסיכון לתמותה ובין eGFR בטווח של 75-105 מ”ל/דקה/1.73מ2. עם זאת, במחקרים שמדדו יחס אלבומין לקריאטינין בשתן נצפה כי הסיכון לתמותה עלה בערכי eGFR נמוכים יותר. יחס הסיכון (HR) לתמותה הכוללת בהשוואה לערכי eGFR של 95 מ”ל/דקה/1.73מ2, היה 1.18 עבור ערכי eGFR של 60 מ”ל/דקה/1.73מ2 (95% CI 1.05-1.32), 1.57 עבור eGFR של 45 מ”ל/דקה/1.73מ2 (95% CI 1.39-1.78), ו-3.14 עבור eGFR של 15 מ”ל/דקה/1.73מ2 (95% CI 2.39-4.13).

החוקרים מציינים כי המטה-אנליזה הדגימה קשר ליניארי בין יחס האלבומין לקריאטינין בשתן ובין הסיכון לתמותה, ללא אפקט סף. ה-HR המתוקנן לתמותה הכוללת בהשוואה ליחס אלבומין לקריאטינין בשתן של 0.6 נ”ג/מילימול, היה 1.20 עבור יחס אלבומין לקריאטינין בשתן של 1.1 נ”ג/מילימול (95% CI 1.15-1.26), 1.63 עבור יחס אלבומין לקריאטינין בשתן של 3.4 נ”ג/מילימול (95% CI 1.50-1.77), ו-2.22 עבור יחס אלבומין לקריאטינין בשתן של 33.9 נ”ג/מילימול (95% CI 1.97-2.51). החוקרים מוסיפים כי נצפה קשר בין eGFR ויחס אלבומין לקריאטינין בשתן ובין הסיכון לתמותה, ולא נצפתה עדות לאינטראקציה בין השניים. הם מדווחים כי נצפו תוצאות דומות עבור התמותה הקרדיווסקולארית וכן במחקרים עם מדידות חלבון בשתן באמצעות סטיק.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי eGFR נמוך מ-60 מ”ל/דקה/1.73מ2 ויחס אלבומין לקריאטינין בשתן של 1.1 נ”ג/מילימול או יותר הם גורמי ניבוי בלתי תלויים לסיכון לתמותה באוכלוסיה הכללית. לדבריהם, המחקר מספק מידע כמותי על 2 המדדים הכלייתיים לצורך הערכת סיכון והגדרת הדרגות של מחלת כליה כרונית.

בין מגבלות המחקר ניתן לציין את השימוש במשוואת Modification of Diet in Renal Disease Study לצורך הערכת ה-GFR, שעלולה לגרום לתת-הערכה של ה-GFR הנמדד באוכלוסיה בריאה בערכים של 60 מ”ל/דקה/1.73מ2 לפחות, ולגרום להערכת יתר של ה-GFR הנמדד באנשים עם מסת שריר ירודה.

במאמר מערכת שפורסם בתגובה, נכתב כי תוצאות המטה-אנליזה מאשרות כי קיים קשר בין תפקודי הכליות ובין הסיכון לתמותה הכוללת והתמותה הקרדיווסקולארית, ועשויות לבסס את השימוש במדדים אלו לצורך הערכת סיכון כוללת.

Lancet. 2010

למאמר המערכת ב-Lancet

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה