Geriatrics

וויטמינים ממשפחת B מפחיתים תמותה ותחלואה קרדיווסקולארית בחולים עם מחלת כליות בשלב סופני (מתוך Circulation )

מתן וויטמינים ממשפחת B לחולים עם מחלת כליות בשלב סופני אינה מפחיתה את סך מקרי התמותה או האירועים הקרדיווסקולאריים, כך עולה ממחקר חדש מגרמניה, שתוצאותיו פורסמו ב-Circulation.

לדברי החוקרים, ההשפעה של וויטמינים ממשפחת B על תחלואה קרדיווסקולארית בחולים עם מחלת כליות מורכבת הרבה יותר מכפי שסברו בעבר. בשלב זה לא ניתן להמליץ על מתן כולל של תוספי וויטמינים ממשפחת B במינונים סופרה-פיזיולוגיים.

החוקרים מוסיפים כי חולים עם מחלת כליות בשלב סופני עם רמות הומוציסטאין הגבוהות ביותר, וסימנים של חסר וויטמין B צריכים לקבל טיפול בוויטמינים. אך בשלב זה, לא ניתן לקבוע סף מפורש לרמת הומוציסטאין זו. ניתן רק לקבוע כי לוויטמינים ממשפחת B אין השפעה בחולים עם רמות הומוציסטאין תקינות או כמעט תקינות.

החוקרים כותבים כי במחקרים תצפיתיים, רמות הומוציסטאין גבוהות נקשרו עם שיעורי תמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולי דיאליזה. אולם, הם מציינים כי בחולים במחקרים אלו תועדו רמות הומוציסטאין גבוהות.

במחקר האקראי שלהם, החוקרים בחנו אם טיפול להפחתת רמות הומוציסטאין, עם חומצה פולית, וויטמין B12 וויטמין B6 עשוי להפחית את סך מקרי התמותה והאירועים הקרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות בשלב סופני, ב-33 מרכזי דיאליזה.

במסגרת המחקר חולקו באקראי 650 חולים לטיפול פעיל (חומצה פולית במינון 5 מ”ג, וויטמין B12 במינון 50 מיקרוגרם וויטמין B6 במינון 20 מ”ג) או פלסבו (חומצה פולית במינון 0.2 מ”ג, וויטמין B12 במינון 4 מיקרוגרם וויטמין B6 במינון 1 מ”ג), שלוש פעמים בשבוע.

לאחר ממוצע של שנתיים, חציון ריכוז הומוציסטאין ירד ב-10.4 מיקרומול לליטר בקבוצת הטיפול הפעיל (p<0.001) וב-1 מיקרומול ליטר (p=0.07) בקבוצת הפלסבו.

בסה”כ, 102 חולים בקבוצת הטיפול הפעיל (31%) ו-92 חולים בקבוצת הפלסבו (28%) מתו במהלך תקופת המחקר. טיפול פעיל לא השפיע על סך מקרי התמותה, שהוגדר כיעד העיקרי של המחקר.

היעד המשני אירועים קרדיווסקולאריים פטאליים ולא-פטאליים תועד ב-83 חולים (25%) בקבוצת הטיפול הפעיל ו-98 חולים (30%) שטופלו בפלסבו. שוב, לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא, בקבוצות חולים עם רמות הומוציסטאין הגבוהות ביותר.

Circulation 2010;121:1432-1438

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה