Geriatrics

השפעת מחלת כליה על תחלואה קרדיו-וסקולארית אינה מוערכת דיה (מתוך ה- Lancet)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

במהדורת אפריל של הירחון Lancet, המוקדשת לנושא הכליה, קוראים נפרולוגים להכרה משמעותית יותר בתפקידה של מחלת כליות כרונית בתחלואה והתמותה הקרדיו-וסקולארית, ומדגישים את חשיבות הטיפול הנכון ביתר לחץ דם, סוכרת ודיסליפידמיה בחולים עם תפקוד כלייתי לקוי.

לטענת המומחים במאמר הראשון, חוסר המודעות מביא לכך שלא רק תחלואה כלייתית אינה נמנעת אלא גם תחלואה קרדיו-וסקולארית.  לדבריהם, חשובה מאוד היכולת לזהות מחלה כלייתית, וזאת לאור אופייה הא-תסמיני.  האופן הפשוט ביותר הינו ביצוע בדיקות שתן לפרוטאינוריה, וסקירה של רמות הקריאטינין בדם. 

המומחים מאמינים כי קרדיולוגים מתחילים לזהות את חשיבות התפקוד הכלייתי בכל הנוגע לתחלואה קרדיו-וסקולארית, בייחוד לנוכח מחקר HOPE (Heart Outcomes Prevention Evaluation).  יחד עם זאת, הם מדגישים, על קרדיולוגים ועל רופאי משפחה להבין כי פעמים רבות חשוב יותר לבצע בדיקת שתן מאשר להעריך לחץ דם, כאשר תוצאות בדיקת שתן עשויות לנבא את ערכי לחץ הדם, ויתרה מזאת, לספק תמונה לגבי פרוגנוזת החולה ולגבי הבדיקות הנוספות הנחוצות לו.  זיהוי במועד של מחלת כליה יחד עם טיפול הולם בה יובילו להורדת הסיכון לתחלואה קרדיו-וסקולארית, כאשר מדד חשוב ביותר הינו הורדת לחץ דם בעזרת תרופות המסייעות למניעת או הפחתת פרוטיאנוריה.

המומחים מוסיפים כי טיפול להורדת לחץ דם באמצעות ACEi (angiotensin-converting enzyme inhibitors), ובאמצעות ARBs (angiotensin-receptor blockers) מגן על הכליה בנוסף, וכך מסייע במניעת תחלואה קרדיו-וסקולארית.  עובדה זו נכונה בין אם מדובר בנפרופאתיה סוכרתית או על רקע אחר, כאשר בחולי סוכרת יש להתחיל עם טיפול זה מוקדם ככל שניתן.

במאמר נוסף באותה המהדורה, מסיקים המומחים, עפ”י מעבר על הספרות העדכנית בנושא מחלת כליה כרונית, כי טיפול ביתר לחץ דם מהווה בסיס הכרחי למניעת התקדמות מחלת הכליה ולהורדת התחלואה הקרדיו-וסקולארית.  לדבריהם, ערכי המטרה של לחצי הדם במחלת כליה כרונית הינם 125-135/75-85 מ”מ כספית, וטיפול נאות בחולים הסובלים מפרוטאינוריה הוא אכן באמצעות ACEi או ARBs.  הם מדגישים כי יש להימנע מתרופות אלו בנשים הרות.

בשני המאמרים מסכימים המומחים כי במידה ולא הושגה ההשפעה המירבית על פרוטאינוריה באמצעות שימוש ב- ACEi, ניתן להוסיף טיפול ב- ARBs, שכן שילוב זה הינו בעל תועלת רבה יותר בהגנה על הכליה מאשר שימוש בכל אחת מהתרופות בנפרד.

יחד עם זאת הם מציינים את תוצאות המחקר ONTARGET (ONgoing Telmisartan Alone and in combination with Ramipril Global Endpoint Trial), אשר הטילו ספק בשילוב של שתי התרופות, כששילוב זה, עפ”י המחקר, נקשר בסיכון מוגבר לדיאליזה, הכפלת ריכוז הקריאטינין בדם ומוות.  הם מקפידים לסייג את תוצאות ה- ONTARGET, באומרם כי מחקר זה לא היה כלייתי, 80% ממשתתפיו לא הראו כל עדות למחלת כליות, ומטרתו לא הייתה להדגים את יעילות שילוב שתי התרופות.  במאמר תגובה בהקשר ל- ONTARGET, אשר כתבו חלק מהמומחים, הם מציינים כי הצורך המוגבר בדיאליזה היה דווקא תוצאה של אי ספיקה לבבית ולא כלייתית.

בדיון לגבי טיפול נוסף להורדת לחץ דם, קיימת עדות לכך שספירונולקטון (spironolactone ) עשוי לסייע במניעת פרוטיאנוריה, אולם לא ברור עדיין האם מעכב הרנין החדש, אליסקירן (aliskiren), הינו בעל ערך מוסף.  כמו כן, חלק לא מבוטל מחולי מחלת כליות כרונית יזדקקו למספר תרופות על מנת לאזן את ערכי לחצי הדם שלהם, כאשר כל תרופה יכולה להנתן בנוסף ל- ACEi או ARBs, תוך התחשבות בתחלואות הנלוות של המטופל.

המומחים מסבירים כי מעט מחקרים קליניים בוצעו באופן ספציפי באוכלוסיות עם מחלת כליות כרונית.  קיים צורך להעריך איזה טיפול קרדיו-וסקולארי מתאים ויעיל ביותר בחולי מחלות כליה, ואלו שילובים תרופתיים הם הבטוחים ביותר.  עד להשגת די מידע ממחקרים ספציפיים, יש להסתמך על מחקרים שבוצעו באוכלוסיה הכללית, אשר כללו גם קבוצות של חולי מחלת כליה כרונית. 

לדוגמא, מניתוחי קבוצות של חולי מחלת כליות כרונית עולה כי סטטינים מורידים משמעותית תמותה כללית ותחלואה קרדיו-וסקולארית בנבדקים עם GFR (glomerular filtration rate ) מופחת, והמלצה הנוכחית הינה הגעה לאותם ערכי מטרה של LDL-cholesterol כמו באוכלוסיה הכללית.  יחד עם זאת, התועלת הכלייתית של סטטינים אינה ברורה, ועל אף שהם מהווים את טיפול הבחירה בדיסליפידמיה, תרופות דוגמת ניאצין (niacin) ואזטימיב (ezetimibe), עשויות לבוא בחשבון, ואינן דורשות שינויי מינון בחולי מחלת כליות כרונית. 

דוגמא נוספת הינה אספירין.  השימוש בתרופה זו בחולים כלייתיים הינו בעייתי, לאור הסיכון המוגבר לדמם בחולים עם מחלת כליות מתקדמת.  אולם בשלבים מוקדמים של המחלה, התרופה יכולה להנתן, בייחוד בחולי סוכרת, בה יתרונות התרופה עולים על סיכוניה.

המומחים מדגישים את האיזון הקפדני של ערכי הסוכר בחולי סוכרת, תוך תשומת לב לכך שבחולים עם GFR נמוך הסיכון להיפוגליקמיה עלול לעלות.

כמו כן יש לזכור את הצורך בשינוי אורח החיים בחולים כלייתים, אשר כולל הפסקת עישון, הגבלת נתרן בכלכלה, ירידה במשקל ופעילות גופנית.

לדברי המומחים, קיימות גישות יעילות לעצור את ירידת התפקוד הכלייתי בחולים אלו, אולם גישות אלו אינן מיושמות פעמים רבות לאור אופיו המורכב של ניהול נכון של חולי מחלת כליה כרונית.  הם מוסיפים כי מקרים רבים של מחלות כליות בשלביהם הראשונים יכולים להיות מנוהלים ע”י מרפאות מתאימות במסגרת הקהילה, ללא הפנייה לנפרולוג בבית החולים. 

מצבים אשר דורשים התערבות מומחה הינם GFR קטן מ- 30 מ”ל/שניה ל- 1.73 מ2, הדרדרות מהירה של תפקוד כלייתי במהלך השנה האחרונה, פרוטאינוריה, או יתר לחץ דם או סוכרת בלתי נשלטים.  כמו כן התערבות מומחה נדרשת לעתים לטובת טיפול באנמיה על רקע אי ספיקת כליות וכן בסיבוכים מטבוליים של אי ספיקת כליות.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה