Geriatrics

הליכה מגינה על נשים מפני שבץ (מתוך Stroke)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שיפורסם בגיליון יוני של הירחון Stroke, עולה כי נשים הצועדות במשך שעתיים או יותר בשבוע, בייחוד בקצב מהיר, נמצאות בסיכון נמוך יותר משמעותית לחוות כל סוג של שבץ.

במחקר הנוכחי נבדקו 39,315 נשים בריאות בנות 45 ומעלה אשר השתתפו ב- WHS (Women’s Health Study).  החוקרים עקבו אחר המשתתפות במשך 11.9 שנים בממוצע ובדקו את הסיכון הכללי לשבץ וכן את הסיכון לשבץ איסכמי והמורגי. 

מתוצאות המחקר עולה כי בין משך ההליכה וקצב ההליכה לבין הסיכון לשבץ הופיע קשר הפוך מובהק או מובהק באופן גבולי.  מפירוט התוצאות עולה כי נשים שצעדו במשך שעתיים או יותר לשבוע הראו סיכון נמוך ב- 30% לכל סוג של שבץ בהשוואה לנשים שלא צעדו, וסיכון נמוך ב 57% לשבץ המורגי. כמו כן הודגם כי נשים שצעדו בקצב מהיר (> 4.8 קמ”ש) הראו סיכון נמוך ב- 37% לכל סוג של שבץ בהשוואה לנשים שלא צעדו, וסיכון נמוך ב- 68% לשבץ המורגי.

כמו כן, הודגם קשר הפוך בין סך הפעילות הגופנית בשעות הפנאי ובין סיכון לשבץ כללי או איסכמי, אולם הקשר היה בעל מובהקות גבולית.  יחד עם זאת, קבוצת הנשים הפעילות ביותר הראתה סיכון נמוך ב- 17% ללקות בכל סוג של שבץ בהשוואה לנשים הכי פחות פעילות.

החוקרים מציינים כי מחקר עוקבה זה בדק בעיקר נשים לבנות מקרב מקצועות הבריאות, ועל כן הוא עשוי להיות בלתי מייצג.  יחד עם זאת, החוקרים אינם סבורים כי הממצאים ישתנו באוכלוסיות אחרות, וכי חשוב ללמוד מן המחקר כי לפעילות גופנית השפעה מניעתית חשובה בכל הנוגע להקטנת סיכון לתחלואה קרדיו-וסקולארית.

בתאריכים מוגדרים הוזמנו הנשים שהשתתפו במחקר להמשיך מעקב במסגרת מחקר תצפיתי.  88% מנשות המעקב שלא נפטרו הגיעו למעקב זה. 

הנשים התבקשו להעריך את הזמן שהן מבלות בפעילויות הבאות צעידה או טיול בשטח; הליכה מהירה; ריצה; רכיבה על אופניים; פעילות אירובית; ריקוד אירובי; שימוש במתקני ספורט; טניס או סקוואש; שחייה; ופעילות בעצימות נמוכה דוגמת יוגה.

המחקר נחלק למספר קבוצות – אלו שלא צעדו באופן שגרתי, אלו שצעדו בקצב של פחות מ- 3.2 קמ”ש, אלו שצעדו בקצב של 3.2 4.7 קמ”ש(קצב ממוצע) , אלו שצעדו בקצב של 4.8 6.3 קמ”ש (קצב מהיר), ואלו שצעדו בקצב הגבוה מ- 6.4 קמ”ש.

במהלך המעקב, הופיעו 579 אירועי שבץ: 473 איסכמיים, 102 המורגיים ו 4 מסוג לא ידוע.

עפ”י תצפיות החוקרים, לא הופיעה מגמה לינארית של ירידה בסיכון לשבץ כללי בין הקטגוריות השונות של פעילות גופנית.  כמו כן ממצאים לגבי שבץ איסכמי דמו לאלו שהופיעו לגבי שבץ כללי.

בניתוח עפ”י משתנים, גיל ו- BMI (body mass index ) לא שינו את הקשר בין פעילות גופנית וסיכון לשבץ.

בטבלה הבאה מופיעים מקרי השבץ ביחס למידת הפעילות הגופנית, בתחילת המחקר ולאחר 3 שנות מעקב




























משך הצעידה בתחילת המחקר/ לאחר 3 שנים (שעות לשבוע)


<2/<2


<2/>2


>2/<2


>2/>2


סך מקרי כל השבץ


117


29


26


31


סך מקרי שבץ איסכמי


98


28


19


26


סך מקרי שבץ המורגי


19


1


7


5

החוקרים מציינים כי לא לגמרי ברור מדוע נמצא קשר בין הליכה, פעילות בעצימות בינונית, ובין סיכון לשבץ, בעוד שלא הודגם קשר בין פעילות נמרצת יותר.  הסבר אפשרי מצוי בכך שפעילות בסוגי ספורט שאינם הליכה הייתה יותר נדירה במחקר זה.  הסבר נוסף הינו ההשפעה החיובית של פעילות בעצימות בינונית, דוגמת הליכה, על ערכי לחץ הדם, כאשר יתר לחץ דם הינו גורם סיכון בפני עצמו לשבץ.

מומחים טוענים כי מחקר שבוצע לפני כעשור הדגים תוצאות דומות לאלו שעלו במחקר הנוכחי.  במחקר הקודם נמצא כי הליכה מהירה מהווה גורם מגן מפני שבץ, בעיקר איסכמי, בנשים בגיל העמידה ובנשים מבוגרות יותר.  גם במחקר זה הפעילות הנפוצה ביותר הייתה הליכה.  כמו כן נצפתה גם אז ירידה בסיכון ככל שמשך הפעילות היה ארוך יותר, וכן הודגם כי קצב מהיר יותר הוריד את הסיכון עוד יותר.

המומחים מסכמים כי כי פעילות גופנית, ובכלל זה גם פעילות בעצימות בינונית הינה בעלת ערך בכל הנוגע למניעת שבץ, על אף שלא ברור לגמרי האם היא מועילה יותר בסוג מסוים של שבץ.

Stroke

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה