מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-6 באפריל 2010 של ה- Journal of the American College of Cardiology (JACC) עולה כי בקרב חולים הסובלים מאוטם חריף של שריר הלב, נמצא קשר בין רמות סוכר גבוהות ובין סיכון מוגבר לאי ספיקת כליות חריפה מחומר ניגוד לאחר צנתור כלילי.
החוקרים מדגישים כי הסיכון לאי ספיקת כליות חריפה בקרב חולים עם רמות סוכר גבוהות, היה דומה הן בחולים הסובלים מסוכרת והן בחולים ללא סוכרת מאובחנת. הם מוסיפים כי הסיכון היה ניכר במיוחד בחולים ללא סוכרת וללא פגיעה קודמת בתפקוד הכלייתי, שאינם נחשבים לקבוצה בעלת סיכון גבוה לפגיעה כלייתית מחומר ניגוד.
הם כותבים כי אי ספיקת כליות חריפה מחומר ניגוד מוגדרת כעלייה של 0.5 מ”ג/ד”ל ומעלה ברמות הקריאטינין בנסיוב, או עלייה יחסית של 25-50% ברמות הקריאטינין מערכי הבסיס. הם מסבירים כי לאי ספיקת כליות חריפה בחולים הסובלים מאוטם לבבי עלולות להיות השפעות שליליות משמעותיות, כולל נזק כלייתי בלתי הפיך, שיעורי תמותה גבוהים יותר הן באשפוז והן לטווח הארוך, אירועים איסכמיים חוזרים, משך אשפוז ארוך יותר ועלויות גבוהות יותר.
בין ההסברים המוצעים לפגיעה הכלייתית מחומר ניגוד ניתן לציין עקה חמצונית, נזק מרדיקלים חופשיים ופגיעה בתפקוד האנדותל. החוקרים מציינים כי מנגנונים אלו פעילים גם בחולים עם היפרגליקמיה, ועל כן חולים עם רמות סוכר גבוהות שעוברים פרוצדורה עם חומר ניגוד עלולים לסבול מ”מכה כפולה” לתפקוד הכלייתי. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את הקשר בין רמות הסוכר לפני הפרוצדורה, ובין הסיכון לאי ספיקת כליות חריפה ב-6,358 חולים עם אוטם לבבי שעברו צנתור.
מתוצאות המחקר עולה כי לפני תקנון נמצא קשר בין רמות הסוכר טרם הצנתור ובין סיכון מוגבר לאי ספיקת כליות חריפה מחומר ניגוד. החוקרים מדווחים כי שיעור הפגיעה הכלייתית היה 9.8% בחולים עם רמות הסוכר הנמוכות ביותר, לעומת 20.5% בחולים עם רמות הסוכר הגבוהות ביותר שנמדדו לפני הצנתור, ומדגישים כי הקשר נצפה רק בחולים ללא סוכרת מאובחנת. התוצאות מוצגות בטבלה הבאה:
קבוצה | <110 mg/dL (%) | 110<140 mg/dL (%) | 140<170 mg/dL (%) | 170<200 mg/dL (%) | >200 mg/dL (%) | p |
כל המדגם | 9.8 | 11.0 | 13.6 | 14.8 | 20.5 | <0.001 |
חולים ללא סוכרת מאובחנת | 8.2 | 9.9 | 12.4 | 14.9 | 24.3 | <0.001 |
חולים עם סוכרת מאובחנת | 20.9 | 16.1 | 16.3 | 14.8 | 19.2 | 0.24 |
לדברי החוקרים, גם בקרב חולים עם תפקודי כליות תקינים או פגיעה קלה בתפקוד הכלייתי נמצא קשר בין רמות סוכר גבוהות לפני הצנתור ובין סיכון מוגבר לפגיעה כלייתית חריפה. לאחר תקנון לערפלנים שונים כולל קצב הסינון הגלומרולרי (GFR) הבסיסי, נותר בעינו הקשר בין רמות הסוכר והסיכון לאי ספיקת כליות.
לאור התוצאות הם כותבים כי יש לשקול הגדרת חולים היפרגליקמיים ללא סוכרת מאובחנת כקבוצה בעלת סיכון גבוה לפגיעה כלייתית, ולהעניק להם טיפול דומה לזה של אוכלוסיות אחרות בעלות סיכון מוגבר לאי ספיקת כליות, דוגמת חולי סוכרת, הכולל אמצעים מניעתיים וניטור הדוק של תפקודי הכליות לאחר הפרוצדורה. הם מציינים כי כיום לא ניתנת תשומת לב משמעותית לרמות הסוכר של חולים ללא סוכרת, והן אינן מוגדרות כגורם סיכון לאי ספיקת כליות חריפה מחומר ניגוד. עם זאת, חולים לאחר אוטם לבבי סובלים באופן שכיח מהיפרגליקמיה, שנצפית גם בחולים ללא סוכרת מאובחנת.
לסיום מציינים החוקרים כי דרושים מחקרים אקראיים מבוקרים על מנת לקבוע בוודאות האם רמות סוכר גבוהות לפני צנתור הן גורם סיכון לפגיעה כלייתית מחומר ניגוד, וכי יש להעריך האם היפרגליקמיה מהווה גורם סיכון לפגיעה כלייתית חריפה גם באוכלוסיות אחרות פרט לחולים עם אוטם לבבי.
במאמר מערכת שפורסם בתגובה, נכתב כי החוקרים זיהו גורם סיכון נוסף פגיעה כלייתית חריפה ואף הציעו התערבויות אפשריות לצמצום הסיכון. הכותב מציין כי ההיארעות הכוללת של פגיעה כלייתית מחומר ניגוד ירדה מ-15% ל-7% בעשור האחרון, אך עם זאת נצפתה היארעות עולה בחולים בעלי סיכון גבוה, דוגמת חולים עם אי ספיקת כליות קלה עד בינונית וסוכרת. גורמי הסיכון של הפרוצדורה לפגיעה הכלייתית כוללים שימוש בחומר ניגוד יוני בעל אוסמולריות גבוהה, חומר ניגוד יוני בעל אוסמולריות נמוכה (לעומת חומר ניגוד לא-יוני איזואוסמולרי), מתן נפח גבוהה של חומר הניגוד, וביצוע מספר פרוצדורות עם חומר ניגוד במהלך 72 שעות.
J Am Coll Cardiol, 2010; 55:1433-1440
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!