Geriatrics

האם לתחושת מטרה בחיים יש השפעה על הסיכון למחלת אלצהיימר? (מתוך Archives of General Psychiatry)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון מרץ 2010 של ה- Archives of General Psychiatry, עולה כי לקשישים שדיווחו על תחושת מטרה בחיים נמצא סיכוי נמוך יותר לפתח מחלת אלצהיימר.

החוקרים מסבירים כי תוצאות המחקר תומכות בהשערה כי גורמים חיוביים, דוגמת תחושת מטרה בחיים והתנהגות מכוונת-מטרה, עשויים לצמצם את הסיכוי לתוצאות בריאותיות שליליות, בייחוד בקשישים. הם מוסיפים כי לתוצאות המחקר השלכות על בריאות הציבור, שכן ניתן להשפיע תחושת מטרה בחיים באמצעות מתן אסטרטגיות מסייעות.

זהו מחקר פרוספקטיבי אורכי שכלל למעלה מ-900 משתתפים קשישים מהקהילה, ללא דמנציה, שהשתתפו ב- Rush Memory and Aging Project. החוקרים עקבו אחר המשתתפים במשך 4 שנים, והמעקב כלל בדיקה קלינית שנתית והערכת המטרות בחיים.

מתוצאות המחקר עולה כי 16.3% מהמשתתפים פיתחו מחלת אלצהיימר. לאחר תקנון לגיל, מין והשכלה, נמצא קשר בין תחושת מטרה חזקה יותר בחיים, ובין סיכון נמוך יותר לפתח מחלת אלצהיימר (HR 0.48, 95% CI 0.33-0.69, p<0.001).

בהמשך בדקו החוקרים את הקשר בין תחושת מטרה בחיים ובין הסיכון לליקוי קוגניטיבי קל, שעלול להיות ביטוי מוקדם למחלת אלצהיימר. במחקר נמצא קשר בין תחושת מטרה בחיים ובין סיכון נמוך להיארעות ליקוי קוגניטיבי קל (HR 0.71, 95% CI 0.53-0.95, p=0.02).

לאור התוצאות כותבים החוקרים כי לא ניתן לקבוע בוודאות כי קיים קשר סיבתי בין השניים. עם זאת, במחקר נמצא כי תחושת מטרה בחיים הייתה גורם מגן מפני מחלת אלצהיימר גם לאחר תקנון לגורמים משמעותיים, ביניהם תסמיני דיכאון, נוירוטיות, רשת חברתית, ומספר מחלות כרוניות. הם מוסיפים כי הקשר נותר מובהק סטטיסטית גם לאחר שהוצאו מניתוח הנתונים המשתתפים שחלו במחלת אלצהיימר במהלך ה-3 השנים הראשונות למחקר, כדי לשלול את האפשרות שהמשתתפים סבלו ממחלת אלצהיימר לא מאובחנת או קלה. לפיכך הם מסבירים כי היכולת לקבוע סיבתיות היא עדיין מוגבלת, אך הבקרה הנוספת שערכו מגבירה את חוזק הממצאים.

בשנת 2008 פורסם מחקר אחר, שמצא כי תחושת מטרה בחיים הייתה הגורם החשוב ביותר לניבוי מצב בריאות הנפש לאחר טראומה משמעותית. החוקרים ציינו כי הגורם הפסיכולוגי החשוב ביותר שנקשר להחלמה היה תחושה חזקה של מטרה בחיים. גורם נוסף שנקשר למצב נפשי טוב יותר לאחר טראומה, היה תחושת שליטה בחיים.

עורכי המחקר הנוכחי מדגישים כי זהו המחקר הראשון שבדק את הקשר בין תחושת מטרה בחיים ובין הסיכון למחלת אלצהיימר. לדבריהם, תחושת מטרה בחיים היא סמן לשגשוג אנושי, ונקשרה בעבר לאיכות חיים פסיכולוגית טובה יותר.

Arch Gen Psychiatry. 2010;67:304-310.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה