Geriatrics

היעילות של הליכה בשילוב עם תוסף גלוקוזאמין לשיפור תסמיני אוסטאוארתריטיס (מתוך Arthritis Research & Therapy)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-12 בפברואר 2010 ב- Arthritis Research & Therapy, עולה כי תכנית הכוללת הליכה בת 30 דקות 3 ימים בשבוע בשילוב עם נטילת תוסף Glucosamine Sulphate, עשויה להוביל לשיפור בתסמיני חולים עם אוסטאוארתריטיס קלה עד בינונית של הברך או הירך.

החוקרים כותבים כי הטיפול באוסטאוארתריטיס כולל אמצעים לא-תרופתיים ותרופתיים. במקרים רבים מומלץ לחולים להרבות בהליכה על מנת לצמצם את הכאב ולהגביר את היכולת התפקודית, וכן נעשה שימוש ב-Glucosamine Sulphate לצורך שיכוך הכאב והאטת התקדמות המחלה.

מטרת החוקרים הייתה להעריך את ההשפעה המשולבת של תכנית הליכה מדורגת בשילוב עם נטילת Glucosamine Sulphate, על תסמיני אוסטאוארתריטיס והשתתפות בפעילות גופנית של חולים עם אוסטאוארתריטיס קלה עד בינונית. כמו כן השוו החוקרים בין היעילות של 2 משטרי הליכה שונים (3 לעומת 5 ימים בשבוע) ב-3 רמות קושי שונות (1,500, 3,000 ו-6,000 צעדים ביום), ובדקו את ההיענות לנטילת התוסף ותכנית ההליכה.

המחקר כלל 28 משתתפים בגיל 42-73 שנים. המשתתפים קיבלו Glucosamine Sulphate במינון 1,500 מ”ג פעם ביום למשך 6 שבועות, ואז החלו בתכנית הליכה בת 12 שבועות תוך שהם ממשיכים ליטול את התוסף. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לתכנית הליכה בת 5 ימים בשבוע (n=15) או לתכנית הליכה בת 3 ימים בשבוע (n=13). המשתתפים קיבלו פדומטר (Pedometer) לספירת הצעדים, ומספר הצעדים הוגדל בהדרגה ל-3,000 צעדים ביום במהלך 6 השבועות הראשונים, ול-6,000 צעדים ביום במהלך 6 השבועות הבאים ב-2 הקבוצות. המשתתפים עברו הערכה בעת ההצטרפות, ולאחר מכן בשבועות 6, 12, 18 ו-24 למחקר.

מתוצאות המחקר עולה כי במהלך 6 השבועות הראשונים למחקר, כאשר המשתתפים נטלו Glucosamine Sulphate בלבד, נצפה שיפור מובהק ברמת הפעילות הגופנית, התפקודי הגופני וציוני ה- Western Ontario and McMaster Universities (p<0.05). החוקרים מדווחים כי נצפה שיפור נוסף במדדים אלו לאורך תקופת המחקר, אם כי מרבית השיפור הודגם בשבועות 6 ו-12 למחקר.

החוקרים מציינים כי חל שיפור מובהק ביכולת המשתתפים להתמודד כאבי הפרקים שלהם ועם תסמינים נוספים, בבקרת הפעילות הגופנית שלהם, ובמספר המחסומים הסובייקטיביים שהפריעו לביצוע הפעילות הגופנית. הם מוסיפים כי ב-2 הקבוצות נצפתה היענות דומה לתכנית.

לדברי החוקרים, תכנית ההליכה שכללה 5 ימי הליכה בשבוע לא נמצאה יעילה יותר מהתכנית שכללה 3 ימים בצמצום הכאב והנוקשות, שיפור בתפקוד הגופני או במדדים אחרים שנבדקו. הם מסבירים כי המשתתפים בתכנית 3 הימים הלכו בפועל 3 ימים בשבוע, בעוד שהמשתתפים בתכנית 5 הימים הלכו מעט פחות מ-4 ימים בשבוע. לפיכך הם כותבים כי ייתכן וקשה לדרוש מחולי אוסטאוארתריטיס ללכת למעלה מ-3-4 פעמים בשבוע.

במחקר נמצא קשר בין הגברת מספר הצעדים מ-1,500 ל-3,000 צעדים ביום, בשילוב עם נטילת Glucosamine Sulphate, ובין עלייה של 125% במספר דקות הפעילות הגופנית שביצעו המשתתפים, ירידה של 17% בציוני הכאב, ושיפור בתפקוד הגופני של המשתתפים. כמו כן, הגברת מספר הצעדים ל-6,000 צעדים ביום הובילה לעליה נוספת של 57% במידת ההשתתפות בפעילות גופנית ולשיפור נוסף בתפקוד הגופני.

בין מגבלות המחקר מציינים החוקרים את המדגם המצומצם, שימוש בדיווח עצמי של המשתתפים, ואי שימוש בקבוצת ביקורת עם טיפול בפלסבו. הם מוסיפים כי לא נעשה שימוש בהיצרות המרווח המפרקי כמדד להערכת יעילות הטיפול ב- Glucosamine Sulphate, או בעדות רנטגנית לאישור אבחנת אוסטאוארתריטיס.

לאור התוצאות הם כותבים כי המחקר מספק ראיות ראשוניות לכך שתכנית המשלבת הליכה ונטילת Glucosamine Sulphate עשויה לשפר את מצבם של חולי אוסטאוארתריטיס. דרושים מחקרים נוספים לאישור יעילות התכנית, שעשויה לקדם פעילות גופנית בחולים עם אוסטאוארתריטיס של הירך או הברך.

מומחה מהתחום ציין כי תוצאות המחקר תומכות בביצוע פעילות גופנית בעצימות נמוכה בחולים עם אוסטאוארתריטיס. עם זאת, השימוש ב- Glucosamine Sulphate בהעדר קבוצת ביקורת לא מאפשר הסקת מסקנות על יעילות התוסף. לדבריו, חשוב להסביר למטופלים כי יש לבצע את הפעילות הגופנית באופן מדורג, וכי השיפור צפוי להתרחש בצורה איטית ולאורך זמן.

Arthritis Res Therapy. 2010.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה